מחלות זיהומיות

השמנת יתר מנבאת חוסר תגובה לטיפול בהפטיטיס C

 

השמנת יתר מהווה גורם מנבא שלילי לתגובה לטיפול בצהבת נגיפית כרונית מסוג C, כך עולה מתוצאות סקירה רטרוספקטיבית המתפרסמת בגיליון ספטמבר של Hepatology.

למרות שיעילות הטיפול האנטי-וירלי בהפטטיטיס C השתפרה משמעותית מאז נכנס לשימוש interferon כטיפול יחיד, חוסר תגובה לטיפולים הקיימים מהווה עדיין בעיה שכיחה, מציינים החוקרים מאוניברסיטת טורונטו בקנדה. גורמים רבים נמצאו קשורים בחוסר תגובה לטיפול ביניהם גורמים ויראליים (בעיקר גנטיים) וגורמים הקשורים במאכסן – חלקם גנטיים וחלקם קשורים בגיל, שחמת וגזע. השמנת יתר, גורם סיכון הניתן לשינוי, עשוי להשפיע על התגובה לטיפולים השונים.

משנת 1989 עד 2000, 253 מטופלים עם הפטיטיס C טופלו באינטרפרון כטיפול יחיד או אינטרפרון בשילוב עם ribavirin. תגובה ממושכת לטיפול הוגדרה כתשובה שלילית בבדיקת PCR ל-RNA של נגיף ההפטיטיס C (HCV) ו/או רמות תקינות של ALT (באלו שטופלו לפני שבדיקות PCR היו זמינות), שישה חודשים לאחר השלמת הטיפול. משקל תקין הוגדר כ-BMI נמוך מ-25, משקל יתר כ-BMI בין 25 ל-30 והשמנת יתר (obesity) הוגדרה כ-BMI מעל 30.

ניתוח התוצאות, תוך תיקון לפי גיל, מין עבר של צריכת אלכוהול כבדה, שחמת לפני תחילת הטיפול ו-BMI, חשף הבדלים משמעותיים סטטיסטית בתגובה לטיפול הקשורים בקבוצת ה-BMI, הגנוטיפ ושחמת כבד.

מטופלים עם השמנת יתר, ללא קשר לגורמי סיכון נוספים, היו בסיכון נמוך בכ-80% לתגובה ממושכת לטיפול, בהשוואה למטופלים עם משקל תקין או משקל יתר קל, מציינים החוקרים. המנגנון שדרכו השמנת יתר משפיעה על התגובה לטיפול אנטי-ויראלי אינו מובן לחלוטין.

במאמר מערכת המתלווה למחקר כותב מחבר המאמר כי על אף המגבלות הקיימות במחקר רטרוספקטיבי, נראה ששתי אבחנות חשובות העולות ממחקר זה תקפות: ירידה במשקל עשויה לשפר את התגובה לטיפול ב-HCV, כמו כן, התנגודת של HCV לטיפול מוזנת על ידי השמנת יתר, תוצר לוואי של חברת השפע.

Hepatology 2003;38:557-559, 639-644

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה