סכרת מליטוס( Diabetes mellitus) לאחר השתלת כליה מראה על כשלון בהשתלה וסיכון למוות, כך ע”פ מחקר שכלל למעלה מ-11,000 חולים המקבלים טיפול רפואי ופורסם ב – American Journal of Transplantation.
התפרצות חדשה של סכרת היא סיבוך חמור לאחר השתלת כליה, ומאמצים צריכים להיעשות על מנת להקטין את הסיכון לסיבוך זה. בין המשתתפים, מושתלי כליה בין השנים 96′-2000 , המקרים המצטברים של סכרת מליטיס לאחר השתלה – posttransplant diabetes mellitus -PTDM היו כ-9% בשלושה חודשים , 16% ב-12 חודשים, ו24% ב-36 חודשים לאחר ההשתלה. גורמי סיכון ל-PTDM כללו גיל מבוגר, שיוך לגזע אפרו-אמריקני, שיוך אתני היספני, תורם ממין זכר, חוסר התאמה מוגבר של HLA, זיהום הפטיטיס C , אינדקס מסת גוף של של לפחות 30kg/m2 וכן שימוש ראשוני של tacrolimus לשמירה על דיכוי המערכת החיסונית.
שימוש ב -mycophenolate mofetil או azathioprine ,גיל צעיר , ו-glomerulonephritis כגורם לאי ספיקת כליות הורידו את הסיכון ל-PTDM. יחד עם גורמי סיכון אחרים , PTDM נקשר לסיכון מוגבר לכשלון השתלה, מוות עקב כשלון בהשתלה ותמותה. החוקרים מסכמים כי שכיחות גבוהה של PTDM נקשר עם שימוש ראשוני בתרופות לשמירה על דיכוי המערכת החיסונית,גזע, אתניות,משקל יתר וזיהום הפטיטיס C. זהו גורם מנבא ,עצמאי, של כשלון בהשתלה ותמותה.
Am J Transplant. 2003; March: 178-185
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!