ביטוח רפואי

פעילות גופנית סדירה עשויה לשפר את סיכויי ההישרדות של חולים עם מחלות ממאירות (J Clin Oncol)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי פעילות גופנית לאחר אבחנה של מחלה ממארת עשויה לשפר את סיכויי ההישרדות של החולים, תועלת שתועדה בתוך שנים בודדות מהאבחנה ונותרה לאורך שנים רבות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים מספקים אודות ההשפעה של פעילות גופנית לאחר אבחנה של ממאירות על התמותה מכל-סיבה ותמותה מסיבה-ספציפית ואם התועלת של פעילות גופנית שונה לפי מיקום הממאירות. להערכת הנושא, הם התבססו על נתונים אודות 11,480 מטופלים ששרדו מחלה ממארת ולקחו חלק במחקר Prostate, Lung, Colorectal, and Ovarian.

שאלונים שימשו לכימות רמות פעילות גופנית לאחר-אבחנה, כאשר ההנחיות ממליצות על פעילות גופנית בעצימות בינונית ארבעה ימים ומעלה בשבוע, כאשר המפגשים ארכו בממוצע 30 דקות ומעלה; או פעילות גופנית בעצימות גבוהה לפחות יומיים בשבוע, כאשר כל אימון ארך לפחות 20 דקות.

התוצא העיקרי של המחקר היה תמותה מכל-סיבה; תוצאים משניים כללו מקרי תמותה עקב ממאירות ומסיבות אחרות.

ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון לתמותה מסיבה ספציפית ותמותה מכל-סיבה, כמו גם תמותה עקב ממאירות ותמותה שאינה עקב ממאירות.

החוקרים מדווחים כי 62% מהמשתתפים במחקר לא היו פעילים גופנית באופן מספק (לא עסקו כלל בפעילות גופנית, או עסקו בפעילות שאינה עומדת בהמלצות הקבועות בהנחיות) ו-38% היו פעילים גופנית ועמדו בהמלצות לפעילות גופנית. לאחר חציון מעקב של 16 שנים מהאבחנה של ממאירות, החוקרים תיעדו 4,665 מקרי תמותה – 1,940 עקב ממאירות ו-2,725 מסיבות אחרות.

פעילות גופנית ברמה המומלצת לוותה ביתרון כמעט אוניברסאלי בכל הנוגע לתמותה מכל-סיבה במרבית הממאירויות שנבחנו במחקר, כולל ערמונית, שד, רירית רחם, כליה וראש/צוואר.

בניתוח רב-משתני, בהשוואה לאלו שלא עסקו בפעילות גופנית, בקרב אלו שהקפידו על פעילות גופנית תועדה ירידה של 25% בסיכון לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 0.75), כאשר התועלת תוארה בתוך חמש שנים ונותרה לאורך לפחות 20 שנים לאחר האבחנה.

פעילות גופנית לוותה בירידה של 21% בסיכון לתמותה עקב ממאירות ובירידה של 28% בסיכון לתמותה מסיבות אחרות, כאשר עליה בהיקף פעילות גופנית הדגימה השפעה גדולה יותר על הסיכון לתמותה עקב מחלה ממארת.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי פעילות גופנית הינה גישה הוליסטית המשלימה את גישות הטיפול המקובלות להפחתת התמותה עקב ממאירות לצד הפחתת הסיכון לתמותה מסיבות אחרות. תועלת זו תועדה בתוך מספר שנים מהאבחנה ונותרה למשך לפחות שני עשורים.

J Clin Oncol, Aug 31, 2023

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה