במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש המדגישות את חשיבות שמירה על ריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך מ-7% למניעת רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית ומאקרו-אלבומינוריה בחולים עם סוכרת מסוג 1.
מחקר Vascular Diabetic Complications in Southeast Sweden, מחקר תצפיתי מבוסס-אוכלוסייה, כלל 447 חולים עם סוכרת מסוג 1 שהיו מתחת לגיל 35 ואובחנו בין 1983 עד 1987 בדרום-מזרח שבדיה. המשתתפים היו במעקב החל מאבחנת סוכרת מסוג 1 ועד ינואר 2019.
החוקרים בחנו את הממוצע המשוקלל של המוגלובין מסוכרר לאורך זמן וסיווגו את הסיבוכים על-פי האיזון הגליקמי.
לאחר 32 שנות מעקב, 64% מהמשתתפים אובחנו עם רטינופתיה סוכרתית לא-פרוליפרטיבית, 27% אובחנו עם רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית, 9% לא סבלו מרטינופתיה, ב-83% לא הייתה עדות למיקרו-אלבומינוריה, ב-9% הייתה עדות למיקרו-אלבומינוריה וב-8% תועדה מאקרו-אלבומינוריה. באלו עם ערכי המוגלובין מסוכרר כמעט-תקינים לא תועדה רטינופתיה או מאקרו-אלבומינוריה.
רמות המוגלובין מסוכרר הנמוכות ביותר שנקשרו עם רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית היו 7.3%. רמות רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית הנמוכות ביותר שנקשרו עם מאקרו-אלבומינוריה היו 8.1%. שיעורי הימצאות רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית ומאקרו-אלבומינוריה עלו עם עליה בהמוגלובין מסוכרר וב-74% מהחולים עם רטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית וב-44% מאלו עם מאקרו-אלבומינוריה תועד המוגלובין מסוכרר משוקלל של מעל 9.5%.
שיעורי הימצאות שני הסיבוכים עלו לאורך 32 שנות המעקב ותועדו בנוכחות ערכי המוגלובין מסוכרר משוקלל נמוכים יותר, בהשוואה לערכים בהם תועדו סיבוכים לאחר 20-24 שנות מעקב. שיעורי הימצאות רטינופתיה עלו מ-14% בניתוח המוקדם ל-27% ושיעורי נפרופתיה עלו מ-4% ל-8%.
ממצאי המחקר מעידים כי על חולים עם סוכרת מסוג 1 לאורך לפחות 32 שנים לשמור על ריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך מ-7% לאורך זמן במידה ומעוניינים להימנע כליל מסיבוכים חמורים. הסיכון לפגיעה עינית או כלייתית עולה עם עליה ברמות המוגלובין מסוכרר.
Diabetes Care, Oct 2022
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!