מחקרים רבים הראו שלמדידת לחץ-דם (ל”ד) אמבולטורית בהולטר של 24 שעות, עדיפות על פני מדידה בקליניקה, לחיזוי תמותה ותחלואה קרדיווסקולרית ופגיעה באברי מטרה. השימוש בהולטר ל”ד גילה גם את תופעת החלוק הלבן, מצב שבו ל”ד בקליניקה (CBP), לרוב במבוגרים עם יתר ל”ד, היה גבוה מל”ד הממוצע האמבולטורי בהולטר ל”ד (aABP). עם זאת, מחקרים ברחבי העולם (אך עד כה לא בארה”ב), הראו שבאוכלוסיות שלא כללו חולים במחלות קרדיווסקולריות או מטופלים ביתר ל”ד, ה CBP היה נמוך מה aABP, כלומר, שלחלקם היה יתר ל”ד סמוי.
מה בין יתר לחץ דם אימהי ובין הסיכון לפזילה בילדים? (JAMA Netw Open)
בילדים לאימהות עם יתר הפרעת יתר לחץ דם בהיריון (Hypertensive Disorder in Pregnancy) ייתכן סיכון מוגבר להפרעת עיניות נפוצות, כולל פזילה, פזילה החוצה לסירוגין ואקסופוריה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. קדם-רעלת היריון ולחץ דם שאינו מאוזן היטב עלולים להיות מלווים בסיכון הגדול ביותר להפרעות אלו. מחקר העוקבה כלל 3,117 […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!