מנתונים שפורסמו בכתב העת European Heart Journal עולה כי אין יתרון להחלפת טיפול תרופתי בחולים עם דלקת מפרקים ללא מחלות לב וכלי דם מטיפול קונבנציונאלי בתרופות ממשפחת NSAID (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs) לטיפול במעכבי COX-2 (Celecoxib).
מדגם המחקר כלל 7,297 חולים מבריטניה, דנמרק והולנד, שגויסו בין 29 בינואר, 2008 ועד 27 במרץ, 2013, מתשעה מרכזי מחקר ו-706 מרפאות ראשוניות. חולים עם אוסטיאוארתריטיס או דלקת מפרקים שגרונית שנטלו Diclofenac או Ibufprofen חולקו באקראי להחלפת הטיפול ל-Celecoxib (3,647 חולים) או המשך הטיפול התרופתי (3,650 חולים).
תוצא הסיום העיקרי כלל משלב של אשפוז בשל אוטם לבבי לא-פטאלי או סמן אחר לתסמונת כלילית חדה, אירוע מוחי לא-פטאלי, או תמותה קרדיווסקולארית. התוצא העיקרי תועד ב-249 משתתפים, עם סך כולל של 278 אירועים קרדיווסקולאריים.
מניתוח הנתונים עלה שיעור של 1.14 מקרים ל-100 שנות-מטופל עם טיפול ב-Celecoxib ו-1.10 מקרים ל-100 שנות-אדם עם NSAID אחרים (יחס סיכון של 1.04, p=0.75).
מעט למעלה ממחצית מהמטופלים ב-Celecoxib (50.9%) פרשו מהטיפול האקראי ו-30.2% מהמטופלים ב-NSAID פרשו מהטיפול. מבין המטופלים ב-Celecoxib, 23.3% טענו כי העדר תועלת של הטיפול הובילה להפסקת הטיפול, זאת בהשוואה ל-9.7% מהמטופלים ב-NSAID, כאשר אירועים חריגים צוטטו כגורם להפסקת הטיפול ב-14.1% מהמטופלים ב-NSAID ו-17.3% מהמטופלים ב-Celecoxib.
החוקרים מציינים כי 35 חולים בקבוצת הטיפול ב-Celecoxib ו-41 מהחולים שטופלו בתרופות לא-סלקטיביות הלכו לעולמם בעת ניתן תחת-טיפול (יחס סיכון של 1.20, P<0.43), כאשר 99 מקרי תמותה תועדו בקבוצת Celecoxib ו-111 מקרי תמותה תועדו בקבוצת NSAID בניתוח לפי כוונה לטפל (יחס סיכון של 0.92, p<0.56).
אירועים חריגים לא-חמורים היו נפוצים יותר בקבוצת הטיפול ב-Celecoxib לעומת המטופלים ב-NSAID (22% לעומת 16.1%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בחולים ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם, ככל הנראה ניתן לטפל בבטחה במרבית התרופות ממשפחת NSAID.
Eur Heart J 2016
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!