ביטוח רפואי

חולי פרפור פרוזדורים המתאשפזים המטופלים ב-apixaban (אליקוויס) שוהים פחות זמן בבית החולים בהשוואה למטופלי וורפרין (קומדין) (Hosp Pract )

נתוני מחקר חדש מה-Hosp Pract מצביעים על כך שטיפול באמצעות apixaban (אליקוויס, פייזר) בפרפור פרוזדורים קשור למשך אישפוז קצר יותר בבית החולים בהשוואה לוורפרין (קומדין, תרו) .

החוקרים מציינים ברקע כי משך השהייה באשפוז הוא מרכיב עלות חשוב לבתי חולים וגורמים מבטחים.  השערת החוקרים הייתה שמטופלים עם פרפור פרוזדורים לא מסתמי (NVAF) המקבלים אפיקסבן עשויים לשהות פחות זמן בבית החולים מאשר מטופלי וורפרין בשל אי הצורך בניטור INR באפיקסבן. מטרתם הייתה לבחון היפותזה זו ולהשוות את משך השהייה בין מטופלי NVAF באפיקסבן לעומת וורפרין.

המחקר היה מחקר עוקבה רטרוספקטיבי, תצפיתי המבוסס על מאגרי מידע אמריקאיים רחבים הכוללים אבחנות, פרוצדורות וטיפול תרופתי מיותר מ-600 בתי חולים בהם קיים טיפול אקוטי.

המטופלים שנכללו במחקר היו מעל גיל 18, עם תיעוד לאישפוז תחת קוד אבחנה של AF בכל מצב מ-1/1/2013 ועד 28/2/2014.  המטופלים עם אבחנה של מחלה ראומטית של המסתם המיטרלי , או כאלה שעברו החלפת מסתם במהלך האישפוז הוצאו מהמחקר. המטופלים נדרשו לקבל טיפול באמצעות אפיקסבן או וורפרין ולא טופלו באמצעות ריברוקסבן או דביגטרן במהלך תקופת האישפוז במחקר.

למטופלים באפיקסבן הותאמו באמצעות מדד התאמה מטופחים בוורפרין ביחס של 1:1 תוך שימוש במאפיינים דמוגרפיים וקליניים , ומאפייני בתי חולים. יעדי המחקר היו משך השהייה בבית החולים, שחושב כיום השיחרור פחות יום האישפוז. בוצע ניתוח רגישות למשך ימי השהייה ממועד השיחרור פחות הטיפול נוגד הקרישה הראשון שניתן באישפוז. ניתוח תתי קבוצות בוצע בין המטופלים עם אבחנה עיקרית של AF .

החוקרים מדווחים כי נכללו 832 מטופלים באפיקסבן אשר הושוו ל-832 מטופלי וורפרין תואצמים. ממוצע וחציון משך השהייה בבית החולים היו קצרים יותר באופן מובהק סטטיסטי במטופלי אפיקסבן בהשוואה לוורפרין : 4.5 (סטיית תקן 4.2) ו-3 ימים בהתאמה באפיקסבן לעומת 5.4 (סטיית תקן 5.0) ו-4 ימים במטופלי וורפרין. התוצאות נותרו עקביות גם לאחר ניתוחי רגישות ותתי קבוצות.

החוקרים מסכמים כי מבין המטופלים עם NVAF ששהו באישפוז, מתן אפיקסבן היה קשור עם משך שהייה קצר יותר בבית החולים בהשוואה לוורפרין.  

לדעת החוקרים למימצאים אלה עשוייה להיות חשיבות קלינית וכלכלית רבה הן עבור בתי החולים עצמם, הגורמים המממנים (ביטוח, קופות) והמטופלים.

Hosp Pract (1995).2015 Aug;43(3):172-9

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה