במאמר שפורסם בכתב העת PLoS One מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה מלווה בסיכון מוגבר להפרעות במערכת הרביה וקדם רעלת היריון בנשים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין השמנה ובין הסיכון להתפתחות הפרעות במערכת הרבייה של נשים, אך הערכות אלו עלולות להיות מוטות עקב עליה במשקל משנית למחלה או טיפול, כמו גם מערפלנים סביבתיים ואורחות חיים.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר הסיבתי בין השמנה, הורמונים מטבוליים והפרעות במערכת הרבייה בנשים. החוקרים התבססו על נתונים אודות 257,193 נשים בגילאי 40-69 שנים וממוצא אירופאי אשר נכללו במאגר UK Biobank ונתוני GWAS (Genome Wide Association Studies).
מהנתונים עולה כי 57.8% מהנשים לא סבלו מהפרעות במערכת הרבייה. בקרב אלו, הגיל הממוצע עמד על 57.22 שנים, מדד מסת הגוף הממוצע עמד על 26.89 ק”ג/מ2 ויחס היקף מותניים לירכיים הממוצע עמד על 0.82 ס”מ.
מבין ההפרעות במערכת הרבייה אשר דווחו ביתר הנשים, ההפרעות הנפוצות כללו לידת מת, הפלה או הפסקת היריון (31.5%), מיומות ברחם (7.46%) ודימום וסתי כבד (6.7%). הגיל הממוצע של נשים שחוו לידת מת, הפלה או סיום היריון עמד על 55.84 שנים; מדד מסת הגוף הממוצע עמד על 27.1 ק”ג/מ2 וממוצע יחס היקף מותניים לירכיים עמד על 0.82 ס”מ.
בקרב נשים עם מיומות ברחם, הגיל הממוצע עמד על 56.86 שנים, מדד מסת גוף הממוצע עמד על 27.63 ק”ג/מ2 וממוצע יחס היקף מותניים לירכיים עמד על 0.82 ס”מ. הגיל הממוצע של נשים שחוו אי-פעם דימום וסתי כבד עמד על 52.52 שנים, מדד מסת הגוף הממוצע עמד על 27.86 ק”ג/מ2 וממוצע יחס היקף מותניים לירכיים עמד על 0.82 ס”מ.
החוקרים מדווחים על קשר בין מדד מסת הגוף, יחס היקף מותניים לירכיים ויחס היקף מותניים לירכיים המתוקן למדד מסת הגוף לוו בסיכון מוגבר נצפה (יחס סיכויים בטווח 1.02-1.87 לכל עליה של סטיית תקן אחת במדדי השמנה) וגנטית (יחסי סיכויים בין 1.06-2.09) למיומות ברחם, תסמונת שחלות פוליציסטיות, דימום וסתי כבד וקדם רעלת היריון. כמו כן, תועד קשר בין צפי גנטי למסת רקמת שומן ויסראלי ובין דימום וסתי כבד (p=0.013), תסמונת שחלות פוליציסטיות (יחס סיכויים של 1.15, רווח בר-סמך 95% של 1.08-1.23) וקדם-רעלת היריון (יחס סיכויים של 3.08, רווח בר-סמך 95% של 1.98-4.79).
עוד דווח על קשר בין עליה בהיקף מותניים ובין סיכון גנטי גבוה יותר (יחסי סיכויים בין 1.16-1.93) להתפתחות ספציפיות אלו בנוסף למיומות ברחם, בהשוואה להיקף ירך גדול יותר (יחס סיכויים של 1.06-1.1).
מהנתונים עולה כי רמות לפטין, אינסולין בצום ותנגודת לאינסולין עמדו בבסיס 20% עד 50% מהקשר הגנטי המצופה בין השמנה ובין קדם רעלת היריון. שונות גנטית על-רקע השמנה נקשרה עוד עם הפרעת במערכת הרבייה. עם זאת, קשרים אלו השתנו לפי סוג ההשמנה וסוג ההפרעה. ההפרעה שנקשרה באופן הבולט ביותר עם השמנה הייתה קדם-רעלת היריון. אנדומטריוזיס הייתה ההפרעה היחידה אשר נקשרה באופן לא-עקבי עם השמנה.
החוקרים מציינים כי מאחר ולא תואר קשר בין מדד מסת גוף ובין הפרעות פוריות, אך השמנה בטנית גבוהה יותר מעלה את הסיכון להפרעות פוריות, ייתכנו השפעות לא-ליניאריות של משקל הגוף על הפרעות פוריות..
על-בסיס העדויות הללו ומחקרים קודמים, אין כיום עדות התומכת בהמלצה להפחתת משקל לנשים המעוניינות להרות.
PLoS One 2022
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!