גישה המשלבת פעילות גופנית עם טיפול ב-Liraglutide במינון 3.0 מ”ג (סאקסנדה) הובילה לשיפור השמירה משקל גוף בריא לאחר ירידה במשקל בצורה טובה יותר מכל גישת טיפול בנפרד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עליה חוזרת של משקל הגוף לאחר ירידה במשקל הינה בעיה מרכזית בטיפול בהשמנה. כעת הם השלימו מחקר אקראי, ראש בראש, מבוקר-פלסבו, שכלל מבוגרים עם מדד מסת גוף בטווח 32-43, ללא אבחנה של סוכרת. לאחר שמונה שבועות של דיאטה דלת-קלוריות, המשתתפים חולקו באקראי לטיפול במשך שנה באחת מארבע גישות: פעילות גופנית בעצימות בינונית-עד-מאומצת עם פלסבו; טיפול בסאקסנדה עם פעילות רגילה; פעילות גופנית עם סאקסנדה;או פלסבו עם פעילות רגילה.

תוצא הסיום העיקרי היה השינוי במשקל הגוף ותוצא הסיום המשני העיקרי היה שינוי באחוז השומן בגוף מההקצאה האקראית עד לתום הטיפול.

לאחר 8 שבועות דיאטה דלת-קלוריות נרשמה ירידה ממוצעת של 13.1 ק”ג. לאחר שנה אחת, כל גישות ההתערבות הפעילות הובילו לירידה גדולה יותר במשקל הגוף מפלסבו: ההבדל בקבוצת הפעילות הגופנית עמד על 4.1- ק”ג (p=0.03); ההבדל בקבוצת הטיפול בסאקסנדה עמד על 6.8- ק”ג (p<0.001) ועם שילוב פעילות גופנית וסאקסנדה נרשמה ירידה של 9.5- ק”ג, בהשוואה לפלסבו (p<0.001).

הגישה המשולבת הובילה לירידה גדולה יותר במשקל הגוף מפעילות גופנית (הבדל של 5.4- ק”ג, p=0.004), אך לא בהשוואה לטיפול בסאקסנדה בלבד (2.7- ק”ג, p=0.13). הגישה המשולבת לוותה בירידה של 3.9% באחוז השומן בגוף, ירידה הייתה גדולה כמעט כפליים מזו שתועדה בקבוצת הפעילות הגופנית (1.7%-, p=0.02) ובקבוצת הטיפול התרופתי בלבד (1.9%-, p=0.009).

רק גישת הטיפול המשולב לוותה בשיפור בריכוז המוגלובין מסוכרר, רגישות לאינסולין וסיבולת לב-ריאה.

שיעורי עליה בקצב הלב ואבני מרה היו גבוהים יותר בקרב מטופלים בסאקסנדה, בהשוואה לקבוצת ההתערבות המשולבת.

להלן עיקרי התוצאות

·         מטופלים החלו עם משקל ממוצע של 109.7 ק”ג. לאחר תקופת הדיאטה דלת הקלוריות מטופלים השיגו ירידה ממוצעת של 12% ממשקלם (13.1kg) וסיימו עם משקל ממוצע של 96.7 בעת ולקראת הרנדומיזציה לקבוצות הטיפול.

·         בתום שנה לטיפול היה הבדל משמעותי של 9.4 ק”ג (95% CI, −13.1 to −5.9; P<0.001) בין קבוצת הפלאצבו לקבוצת הקומבינציה (סאקסנדה + פ”ג ). הקומבינציה הורידה עוד 3.4 ק”ג בממוצע אל מול הפלאצבו שעלו במשקל עוד 6.1 ק”ג בממוצע.

·         פ”ג הצליחה לשמר והובילה לירידה משמעותית של 4.1kg (95% CI, −7.8 to −0.4; P=0.03) אל מול פלאצבו. סאקסנדה לבד גם הצליחה לשמר משקל עם הבדל של −6.8 kg (95% CI, −10.4 to −3.1; P<0.001) אל מול פלאצבו.

·         סה”כ, ממוצע הירידה במשקל, מתחילת המחקר (לפני הדיאטה) ועד לתומו (תום תקופת הרנדומיזציה) הייתה: 15.7% לקומבינציה (סאקסנדה פ”ג) , 10.9% לקבוצת האימון, 13.4% לקבוצת הסאקסנדה ו 6.7%  לקבוצת הפלאצבו.

·         בקבוצת השילוב סאקסנדה ופ”ג 69% השיגו מינימום 10% ירידה במשקל. 49% השיגו מינימום 15% ירידה במשקל. ו 33% השיגו מינימום של 20% ירידה במשקל!

תוצאות במדדים מטבוליים

·         כל השילובים הפעילים תרמו לירידת מסת השומן והיקף מותניים (הכוונה מלבד פלאצבו ששם חלה עליה). ירידה זו הייתה פי 2 בקומבינציה (סאקסנדה + פ”ג) לעומת הקבוצות האחרות.

·         פ”ג תרמה לעליה במסת שריר. פ”ג והקומבינציה עם סאקסנדה שוייכו להטבה בסיבולת לב ריאה שלא נצפתה בקבוצות האחרות.

·         סאקסנדה והקומבינציה שוייכו לירידה ב HA1c בניגוד לעליה בפלאצבו.

·         רק הקומבינציה של פ”ג וסאקסנדה תרמה לירידה ב HOMA-IR ויחס מותן אל ירך ולעליה בפונקציונליות גופנית ובאינדקס Matsuda  בהשוואה לפלאצבו.

ממצאי המחקר תומכים בעדיפות משלב פעילות גופנית עם סאקסנדה לשמירה על משקל גוף בריא, בהשוואה לכל אחת מההתערבויות הללו בנפרד.

N Engl J Med 2021; 384:1719-1730