כירורגיה של היד

השפעות תכולת פחמימות בתזונה על זמינות דלק מטבולי לאחר-ארוחה (J Endo Soc)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Endocrine Society מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי במהלך המאמצים לשמירה על ירידה במשקל תחת דיאטה עתירת-פחמימות, הזמינות האנרגטית מופחתת בשלב מאוחר לאחר-ארוחה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי על-פי מודל פחמימות-אינסולין של השמנה, עליה ביחס בין אינסולין לגלוקגון בתגובה לדיאטה עתירת פחמימות מובילה להפניית דלק מטבולי לכיוון של אגירה, המובילה להפחתת אנרגיה זמינה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע הבדלים בסך האנרגיה הזמינה לאחר-ארוחה בהתאם לתכולת פחמימות בדיאטה.

מדגם המחקר כלל 29 מבוגרים (גילאי 20-65 שנים) עם עודף-משקל או השמנת-יתר. לאחר השגת ירידה במשקל בהיקף של 10-14% תחת דיאטה, המשתתפים חולקו באקראי לשמירה על הפחתת המשקל באמצעות דיאטות עם תכולת פחמימות שונה (עתירת פחמימות, 60% מכלל צריכת האנרגיה, 11 משתתפים; תכולת פחמימות מתונה, 40%, 8 משתתפים; או דלת פחמימות, 20%, 10 משתתפים). הדלק המטבולי והפרופיל ההורמונאלי נבחנו במהלך אשפוזים בני 24 שעות לאחר 10 עד 15 שבועות תחת דיאטות אלו.

התוצא העיקרי היה הזמינות האנרגטית על-בסיס תכולת האנרגיה של סוכר בדם, ביתא-הידרוקסיבוטירט וחומצות שומן חופשיות, בשלב המאוחר לאחר-ארוחה (180-300 דקות לאחר-אוכל). עוד נמדדו רמות אינסולין לאחר 30 דקות מהארוחה.

מהנתונים עולה כי יחס אינסולין לגלוקגון היה גבוה פי 7 בקרב משתתפים שהקפידו על דיאטה עתירת פחמימות, בהשוואה לאלו בקבוצת דיאטה דלת-פחמימות (2.5 לעומת 0.36, בהתאמה). צריכה אנרגטית בשלב מאוחר לאחר-ארוחה הייתה נמוכה ב-0.58 קילו-קלוריות/ליטר תחת דיאטה עתירת-פחמימות, בהשוואה לדיאטה דלת-פחמימות, בעיקר על-רקע דיכוי חומצות שומן חופשיות.

צריכה אנרגטית בשלב מוקדם לאחר ארוחה (30 עד 180 דקות) ירדה באופן המהיר ביותר בקבוצת המשתתפים בדיאטה עתירת-פחמימות.

החוקרים מסבירים כי במחקר הם בחנו מדד חדש, זמינות אנרגטית, המשקף את תכולת האנרגיה של דלק מטבולי זמין לחמצון. הזמינות האנרגטית בקרב משתתפים בקבוצת דיאטה עתירת-פחמימות הייתה נמוכה משמעותית, בהשוואה לזו שתועדה באלו שהקפידו על דיאטה דלת פחמימות. היחס הגבוה בין אינסולין לגלוקגון בעקבות דיאטה עתירת-פחמימות מעיד על רמות אינסולין גבוהות לאחר ארוחה, אשר מצידן מעודדות מעבר של הדלק המטבולי הרחק מהשרירים ולכיוון רקמות השומן וכך מעודדות עליה חוזרת במשקל הגוף.

מהמחקר עולה כי דיאטה עתירת-פחמימות במהלך הניסיונות לשמירה על ירידה מוצלחת במשקל הגוף מפחיתה את זמינות האנרגיה בשלב מאוחר לאחר-ארוחה, בעיקר עקב דיכוי מטבוליזם שומן, ככל הנראה בשל יחס מוגבר בין אינסולין לגלוקגון. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת הקשר בין שינויים בזמינות דלק מטבולי, הרגלי אכילה ועליה חוזרת במשקל הגוף.

J Endo Soc. 2020

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

ממצאי המחקר מעידים כי דיאטה עתירת פחמימות זמן קצר לאחר ירידה מוצלחת במשקל הגוף מלווה ברמות אינסולין מוגברות והורמון זה מסיט את האנרגיה הזמינה אל תוך רקמת השומן ומעודד עליה חוזרת במשקל הגוף.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מזון אולטרה-מעובד מעלה את הסיכון ללופוס בנשים (Arthritis Care & Research)

    מזון אולטרה-מעובד מעלה את הסיכון ללופוס בנשים (Arthritis Care & Research)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מעלה ביותר מ-50% את הסיכון לאבחנה של לופוס בנשים, עם סיכון גבוה כפליים באלו עם נוגדנים כנגד דנ”א סליל כפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 204,175 נשים ממחקר Nurses’ Health Study בין השנים 1984-2016. המשתתפים השלימו שאלוני […]

  • האם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מעכבים משמעותית את התרוקנות הקיבה? (Am J Gastroenterol)

    האם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מעכבים משמעותית את התרוקנות הקיבה? (Am J Gastroenterol)

    בקרב חולים שטופלו באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 תועד עיכוב מתון בלבד בהתרוקנות קיבה של מזון מוצק ולא תועד כל עיכוב משמעותי בהתרוקנות נוזלים, בהשוואה לאלו שקיבלו פלסבו, עדות לכך שייתכן ואין צורך בהפסקת הטיפול בתרופות אלו לפני התערבות ניתוחית, כך כותבים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אגוניסטים […]

  • טיפול ב-Tirzepatide טוב יותר מ-Semaglutide להפחתת משקל (JAMA Internal Medicine)

    טיפול ב-Tirzepatide טוב יותר מ-Semaglutide להפחתת משקל (JAMA Internal Medicine)

    במבוגרים עם עודף-משקל או השמנת-יתר שטופלו ב- Tirzepatide תועד סיכוי גדול יותר משמעותית להשגת ירידה של לפחות 5%, 10% ו-15% ממשקל הגוף, בהשוואה לאלו שטופלו ב-Semaglutide, ללא תלות בנוכחות או העדר סוכרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine. מחקר העוקבה כלל מבוגרים עם עודף-משקל או השמנת-יתר שהחלו טיפול ב-Semaglutide (אוזמפיק) […]

  • טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי טיפול בתכשירים ממשפחת GLP-1RA בחולים עם סוכרת מסוג 2 עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות מחלות ממאירות שנקשרו עם השמנה, בהשוואה לטיפול באינסולין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 הם תכשירים המשמשים לטיפול בהשמנה וסוכרת, כאשר המשפחה כוללת את התכשירים Wegovy, Ozempic, Zepbound […]

  • הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    38 בוגרים ובוגרות סיימו החודש קורס מתקדם לטיפול בהשמנה, בניהולו האקדמי של פרופ' נעים שחאדה, יוזמה משותפת של ספרת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי וביה"ס ללימודי המשך של הטכניון. הבוגרים, ברובם רופאי משפחה, למדו על מגפת ההשמנה מהיבטים שונים כשהמטרה היא להכשיר את הצוותים הרפואיים להתמודד עם מגפת ההשמנה.

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה