העליה במספר החיוביים לנגיף נמשכה גם אתמול, 29/5 , כפי שניתן לראות בנתוני משרד הבריאות כאן, עם 101 מקרים חדשים במהלך 29/5 , וכן גם עליה לראשונה מזה כשבועיים גם  במספר החולים הפעילים, הקשים והמונשמים. על אף נתונים אלה מתריעה יו”ר הסתדרות המיקרוביולוגים שהמעבדות אינן ערוכות לעלייה במספר הבדיקות הנדרש.

נתוני תחלואה לפי ערים ניתן לקבל ע”י הורדת קובץ האקסל – כאן

על רקע התפתחות זו הועבר אמש תדרוך מצד ראשי משרד הבריאות, בו ניתן לצפות כאן

בתדרוך נמסר שלאחר קבלת נתוני התחלואה להיום, ה-30/5 , יתקיים דיון עם ראש הממשלה ותתקבלנה החלטות באשר למוסדות החינוך.

משה בר סימן טוב הדגיש בתדרוך שהתפרצות גל שני איננה כורח בלתי נמנע, ושהיא ניתנת למניעה. עם זאת בר סימן טוב ציין שהמשרד נערך לגל שני מבחינת ציוד מגן, מכונות הנשמה, כוח אדם ועוד.

פרופ’ סידצקי ציינה שהמשרד זיהה 31 מוקדי התפרצות בבתי ספר, המפוזרים ברחבי הארץ, וברור שיש בעיה מבנית במוסדות החינוך במניעת הדבקה. סידצקי ציינה שמתבצעות בדיקות במוקדים אלה גם בקרב לא סימפטומטיים שהוכנסו לבידוד.

פרופ’ גרוטו התייחס לנושא הטיסות ואמר שפתיחת נתב”ג והחזרתו לשגרה עדיין אינו עומד על הפרק בחודש יוני וההמלצה היא להישאר בארץ, כאשר חוזרים מחו”ל יידרשו להיכנס לבידוד של שבועיים.

כמו כן, על רקע ידיעות על כך שאנשים סימפטומטיים נמנעים מלבצע בדיקות קורונה, קראו ראשי המשרד לכל מי שיש לו סימפטומים מתאימים לתאם בדיקה באמצעות קופת החולים שלו, שלדבריו ערוכות ומוכנות גם בסוף השבוע והחג לבצע בדיקות ככל הנדרש (וזאת בניגוד לטענת יו”ר הסתדרות המיקרוביולוגים הטוענת שהמעבדות אינן ערוכות לכך, ראו בהמשך).

פרופ’ סידצקי גם התייחסה לאפשרות לבצע בדיקות מי ביוב לאיתור מוקדי התפרצות וציינה שיש אכן תכנית כזו, אך שעדיין ההכנות לשימוש בטכנולוגיה זו טרם הושלמו.

לאור ההגעה למעל 100 מקרים חדשים ביום (סף שהוגדר בזמנו ע”י ראש הממשלה כמחייב בחינת מדיניות החזרה לשגרה), והעובדה שמוקדי ההתפרצות העיקריים הם במוסדות החינוך, נראה שהכיוון המסתמן הוא סגירה מלאה/חלקית/ממוקדת של מוסדות חינוך.

בנוסף, המלצת המשרד היא להימנע כעת ממגע עם אוכלוסייה בסיכון , או כדברי בר סימן טוב, לחזור ולבבקר את סבא וסבתא בזום בלבד.  

על רקע עדכונים אלה פרסם איגוד רופאי בריאות הציבור את ההודעה הבאה:

העליה בתחלואה צפויה – יש לנהוג באחריות

איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית: העליה במספר מקרי התחלואה בקורונה עם החזרה לפעילות היא צפויה.

לפיכך אנו נדרשים לאורך נשימה, קור רוח והתנהגות אחראית ושקולה הן של ראשי משרד הבריאות והן של הציבור.

זיהוי מוקדם של מוקדי תחלואה על ידי מערך בריאות הציבור בשטח- הן ברמת הפרט (איתור מקרים ומגעים) והן ברמת האיזור (ניטור) הוא כלי חיוני לקבלת החלטות דיפרנציאלית, בהתאם לסיכון הספציפי.

בצד הדריכות והזהירות המתחייבת, ההחלטות, כדוגמת סגירת בית ספר, חייבות להיות נקודתיות, על בסיס אפידמיולוגי ולא על בסיס גחמות ופחדים.

גם יו”ר הר”י, פרופ’ ציון חגי פרסם הודעה בנושא:

יו”ר ההסתדרות הרפואית, פרופ’ ציון חגי, קורא למשרד הבריאות ולציבור הרחב להתייחס במלוא הרצינות לנתונים המדאיגים שהתפרסמו היום.

 “התרעתי בשבועות האחרונים מפני עלייה צפויה בשיעור התחלואה מקורונה אם החזרה לשגרה לא תלווה בזהירות הנדרשת ואם לא ייערכו הרבה יותר בדיקות יזומות ומדגמיות לזיהוי הנגיף. לצערי הנתונים מהיממה האחרונה מאששים את הדאגה, ואסור לנו להיות אדישים מולם”.

עוד מסר פרופ’ חגי: “החזרת הפעילות של המשק חשובה מאוד לחוסנה של הכלכלה והחברה הישראלית בעת הזו, אולם יש לעשות זאת תוך הקפדה יתרה על כללי הריחוק החברתי ועל עטיית מסכות, תוך הימנעות מהתקהלויות”.

פרופ’ חגי קורא למשרד הבריאות לבחון מחדש את פעילות הלימודים בשכבות הבוגרות בבתי הספר ובאקדמיה וכן את החידוש הצפוי של פעילות החוגים ותנועות הנוער. לדבריו, “מי שיכול ללמוד ולעבוד מהבית, רצוי שימשיך לעשות זאת”.

גם אסתר אדמון, יו”ר הסתדרות המיקרוביולוגים הביוכימאים ועובדי המעבדות התייחסה בביקורת לדיווחים האחרונים על עלייה בתחלואה:
הממשלה שאננה, ולכן היקף הבדיקות ואבחון בדיקות הקורונה ירד. אנחנו במעבדות לא ערוכים כרגע לערוך בדיקות רבות כי רוב המעבדות לא עובדות בלילות ובסופי שבוע ובנוסף לכך כוח האדם שלנו בחסר משמעותי. לו לפחות בשלב ראשון היו מחזירים אותנו למתכונת עבודה כמו באפריל ומאפשרים לנו לגייס לפחות עוד מאה עובדים למעבדות יכולנו להיערך בהתאם להתפרצותו של הגל השני.” 

הערת המערכת:  נציין כאן שוב שכדי להעריך טוב יותר את מידת החומרה של ההתפרצות המחודשת חשוב מאוד יהיה שמשרד הבריאות ינתח ויציג גם את מספר המאומתים היומי המשתייכים לקבוצות הסיכון . מבחינת משמעות של תחלואה קשה ותמותה 10 מקרים חדשים של אנשים בקבוצת סיכון יכולים להיות שקולים ל-500 שאינם בסיכון, ולכן יש חשיבות רבה בניתוח והצגת המידע באופן זה. ובנוסף כמובן לבצע באופן פרואקטיבי את כל פעילויות זיהוי האנשים שבסיכון, הדרכה אישית, ניטור וטיפול מוקדם בהתאם לצורך. להסתפק באמירה כללית במענה לשאלה של “להימנע מלבקר את סבא ואת סבתא” לא נראה כמדיניות מכוונת וממוקדת הנדרשת כעת.