קפאין הינו אלקלואיד, רכיב תזונתי השייך למשפחת חומרים הנקראת מתיל-קסנתינים ומצוי במשקאות הקפה, תה, קולה, שוקולד, משקאות האנרגיה  וכדומה. תכולת הקפאין במשקאות ובמזונות משתנה בין הסוגים ותלויה בסוג הפולים, תהליכי ההפקה השונים, סוג הטיפול אותו הם עוברים, אופן ההכנה והמיצוי של המשקה. קפאין נספג מהר יחסית ממערכת העיכול למחזור הדם, כך שתוך 45 דקות עד שעה מרגע צריכתו הוא מגיע לרמת שיא בדם. לאחר ספיגתו הוא עובר מטבוליזם בכבד על ידי ציטוכרום P450 לשלושה חומרים עיקריים: פרקסנטין (מטבוליט עיקרי), תיאופילין ותיאוברומין.

מחקרים אפידמיולוגים הצביעו על השפעה חיובית של שתיית משקאות קפה על בריאות האדם. יחד עם זאת, בכל הקשור לקפאין, עדיין קיימים חילוקי דעות בדבר השפעתו על הגוף בכלל ועל כלי הדם בפרט, ומכאן גם ההמלצות הסותרות לגבי שתיית קפה בקרב בריאים וחולים במחלת לב כלילית. במשך שנים, בלטה הטענה כי צריכה קבועה של משקאות קפה קשורה בעליית הסיכון לתמותה ממחלות לב הן בשל התצפית ששתית קפה מעלה לחץ דם ודופק ולכן אף נמנעו מלהמליץ על שתית קפה לחולים במחלות לב.

עם זאת, בשנים האחרונות מחקרים שללו טענה זו והראו כי צריכת משקאות קפה אינה מעלה את הסיכון למחלת לב כלילית או לאוטם שריר הלב.

Mostofsky וחב’   (1,2)   פירסמו בכתב העת Circulation Heart Failure מטה אנליזה של 5 מחקרים פרוספקטיביים (4 נערכו בשבדיה והחמישי בפינלנד), שבדקו את הקשר שבין צריכת קפה לבין הסכנה לאי ספיקת הלב ב 140,220 נבדקים ללא מחלת לב ידועה או יל”ד בבסיס ומצאו קשר בצורת J בין מספר כוסות הקפה לבין התפתחות אי ספיקת הלב: ניתוח הנתונים בוצע לאחר תיקנון לגורמי סיכון דמוגרפיים וקרדיווסקולרים ונמצא שצריכת קפה עד 4 כוסות ליום קשור עם סיכון נמוך להיארעות של אי ספיקת לב ואילו מעל 10 כוסות ליום יש עליה בסיכון.

אחת ההשערות שהעלו המחברים היא ששתיה ממושכת של קפה קשורה בסיכון נמוך יותר לסכרת מסוג 2, אם כי עובדה זו לא הוכחה במחקרים התערבותיים. כמו כן העלו מספר השערות ע”י חוקרים אחרים לגבי השפעה ממושכת של שתיית קפה, ביניהם ירידה בסמני הדלקת, שיפור בתפקוד האנדותל, שיפור בהגנה האנטי חימצונית ועוד.

קבוצתנו הראתה לאחרונה (3) שמתן אקוטי של קפאין נקי 200 מ”ג ליום (שווה ערך ל 3 כוסות קפה) שיפרה תוך כשעה הן את תפקוד האנדותל בכלי הדם הברכיאלי, הן את סמני הדלקת (שבא לידי ביטוי בירידת CRP ועליה באדיפונקטין) הן בנבדקים בריאים והן בחולים עם מחלת לב כלילית, וזאת ללא שינוי משמעותי בדופק ו/או בלחץ הדם.

קפה מכיל בנוסף לקפאין גם חומרי טעם וריח, חלב ומוצריו ועוד. על כן חשוב לדעת מה מבין מרכיבי הקפה הוא זה שתורם להשפעות המטיבות ובאיזו דרך. אמנם המטה-אנליזה של Mostofsky וחב’  תורמת ל”אווירה” החיובית של שתית קפה (שהוא ה”סם” הנפוץ ביותר בעולם) ומהווה קריאה נגדית לכל השוללים צריכת קפה, וביחוד בחולים עם מחלות לב, אולם גם מזהירה בפני צריכה עודפת של קפה (מעל 10 כוסות ביום).

כדי לפתור אניגמה אחת ולתמיד, הקהיליה המדעית זקוקה למחקר פרוספקטיבי התערבותי ולאורך זמן שבו יבדקו השפעה של נטילת קפאין נקי לעומת שתית קפה (עם וללא קפאין) על תוצאים קליניים (כגון אישפוזים, מחלות, וכד’) ומעבדתיים (כגון סמני דלקת, תפקוד אנדותל, תפקודי קרישה וכד’) שונים.

עד אז יש לאפשר הן לבריאים והן לחולי הלב לצרוך קפה באופן מבוקר ולא מוגזם.

מקורות: