המטולוגיה

תוצאות טובות יותר עם Tenecteplase לעומת Alteplase בטיפול באירוע מוחי איסכמי חד (N Engl J Med)

מהתוצאות הסופיות של מחקר EXTEND-IA TNK עולה כי הטיפול ב-Tenecteplase מלווה בתוצאות טובות יותר מטיפול ב-Alteplases בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד. מהמחקר, שהוצג לראשונה במהלך כנס ה-International Stroke Conference, עלה כי Tenecteplase שניתן לפני תרומבקטומי לווה בהיארעות גבוהה יותר של זילוח-חוזר ואפשרות לתוצאות תפקודיות טובות יותר, בהשוואה ל-Alteplase בחולים עם חסימה של כלי דם גדול, אשר טופלו בתוך 4.5 שעות מהופעת התסמינים.

במסגרת המחקר נכללו חולים עם אירוע מוחי איסכמי וחסימה של עורק ה-Internal Carotid Artery, Basilar Artery, או Middle Cerebral Artery, אשר התאימו לתרומבקטומי. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Tenecteplase (במינון של 0.25 מ”ג/ק”ג) או Alteplase (במינון של 0.9 מ”ג/ק”ג) בתוך 4.5 שעות מהופעת התסמינים. התוצא העיקרי של המחקר היה זילוח חוזר של מעל 50% באזור האיסכמי המעורב, או העדר תרומבוס ניתן להסרה בעת ההערכה האנגיוגרפית הראשונית.

מבין 202 חולים שנכללו במחקר, 101 חולקו לטיפול ב-Alteplase ו-101 חולקו לטיפול ב- Tenecteplase. התוצא העיקרי תועד ב-22% מהמטופלים ב- Tenecteplase לעומת 10% מהמטופלים ב-Alteplase (יחס היארעות של 2.2, p=0.002 להעדר-נחיתות; p=0.03 לעדיפות).

הטיפול ב- Tenecteplaseהוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר 90 ימים, בהשוואה ל-Alteplase (חציון מדד Modified Rankin Scale של 2 לעומת 3 נקודות; יחס סיכויים משותף של 1.7).

עוד מדווחים החוקרים כי שיעור המקרים התסמינים של דימום תוך-מוחי עמד על 1% מהחולים בכל קבוצה.

לסיכום, מהתוצאות עולה כי מתן Tenecteplase לפני תרומבקטומי לווה בהיארעות גבוהה יותר של זילוח מחדש ותוצאות תפקודיות טובות יותר, בהשוואה ל-Alteplase, בקרב חולים עם אירוע מוחי איסכמי שטופלו בתוך 4.5 שעות מהופעת התסמינים.

N Engl J Med. Published April 26, 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים מבוגרים שלקחו חלק במחקר SPRINT, קצב פינוי גלומרולארי נמוך ללא אלבומינוריה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, אך ללא סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לסיווג KDIGO (או Kidney Disease: Improving Global Outcomes) של מחלת […]

  • ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    בנשים עם היסטוריה של מחלת לב תועד קשר בין חשיפה אימהית לחסמי ביתא ובין הסיכון לסיבוכים סביב הלידה, כאשר Labetalol לווה בסיכון הנמוך ביותר ללידת תינוק קטן לגיל ההיריון, בעוד שהממצאים תומכים בהמלצה להימנע משימוש ב-Atenolol. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי ביתא משמשות לעיתים קרובות בזמן הריון, בעיקר בנשים עם מחלת לב. תרופות אלו […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה