המטולוגיה

הטיפול ב-bivalirudin (אנגיומקס) במטופלים עם AMI העוברים PCI מפחית הסיכון לאירועים קליניים בהשוואה להפרין ולהפרין + טירופיבאן (JAMA)

ע”פ מחקר חדש מ-JAMA השימוש ב-bivalirudin (אנגיומקס, מדיסון) במטופלים אוטם שריר הלב אקוטי (AMI) בתוך 3 שעות מביצוע התערבות מילעורית כלילית (PCI) קשור לירידה בסיכון נטו לאירועים איסכמיים ודימומיים בהשוואה להפרין בלבד או להפרין + tirofiban .

ברקע למאמר מסבירים המחברים כי מידת היעילות והבטיחות של ביואלירודין בהשוואה להפרין עם או ללא מעכבי glycoprotein IIb/IIIa במטופלים עם AMI העוברים PCI אינה וודאית. מטרתם הייתה לקבוע אם ביואלירודין עדיף על הפרין בלבד או על הפרין + טירופיבאן במטופלים העוברים PCI ראשוני.

המחקר היה רב מרכזי, פתוח תווית, שכלל 2,194 מטופלים עם AMI שעברו PCI ראשוני ב-82 מרכזים בסין בין אוגוסט 2012 ליוני 2013. 

המטופלים הוקצו אקראית לקבלת ביוארילודין עם עירוי לאחר ה-PCI , לטיפול בהפרין בלבד, או להפרין + טירופיבאן עם עירוי לאחר PCI. מבין המטופלים בויאלירודין  עירוי במינון של 1.75 מ”ג/ק”ג ניתן תוך חציון של 180 דקות (בטווח בין 148-240 דקות) .

יעד המחקר המרכזי היה אירועים קלינים חריגיים לאורך 30 יום שכללו אירועים קרדיאליים או מוחיים (תמותה מכל סיבה, אוטם חוזר, רהוסקולריזציה של עורק מטרה בשל איסכמיה, או שבץ), או דימומים.

יעדי בטיחות ספציפיים נוספים כללו שיעורי תרומוציטופניה נרכשת ב-30 יום, ופקקת בסטנט לאחר 30 יום ולאחר שנה.

החוקרים מדווחים כי שיעור האירועים החריגים נטו לאחר 30 יום במטופלי ביואלירודין היה 8.8% בהשוואה ל-13.2% במטופלי ההפרין (סיכון יחסי 0.67, בטווח 0.5-0.9, הפרש אבסולוטי של 4.3%- בטווח 1.1%- ל-7.5%-, מובהק סטטיסטי), ול-17.0% באלו שטופלו עם הפרין + טירופיבאן (עם סיכון יחסי של 0.52, בטווח 0.39-0.69, הבדל אבסולוטי של 8.1%- בטווח בין 4.7%- ל-11.6%- , מובהק סטטיסטי) .

שיעורי הדימום ב-30 יום במטופלי הביואלירודין היו 4.1% , ושל הפרין 7.5% ו-12.3% להפרין+ טירופיבאן , ההבדלים הי מובהקים סטטיסטית. לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטי בין הטיפולים לאחר 30 יום באירועים קרדיווסקולרים או מוחיים (5.0% לביואלירודין, 5.8% להפרין ו-4.9% להפרין + טירופיבאן) .

כך גם לגבי פקקת בסטנסט (0.6% , 0.9% ו-0.7% בהתאמה), תרומבוציטופניה נרכשת (0.1% , 0.7% ו-1.1%  עם P גבולי של P = .07) , או בפקקת אקוטית (מעל 24 שעות)  בסטנט (0.3% בכל הקבוצות).

לאחר שנת מעקב, התוצאות נשארו דומות.

החוקרים מסכמים כי עבור מטופלים עם AMI אשר עוברים PCI ראשוני, השימוש בביואלירודין תוך זמן חציוני של 3 שעות לאחר PCI באמצעות עירוי מתבטא בירידה נטו בשיעור האירועים הקליניים בהשוואה להפרין והפרין +טירופיבאן.  המימצאים הללו נובעים בעיקר מהירידה בסיכון לדימומים תחת טיפול בביואלירודין , ללא הבדלים מובהקים באירועים קרדיווסקולרים או מוחיים או של פקקת בסטנט.

JAMA. Published online March 16, 2015

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה