ניתוח נתוני מאגר מידע אמריקאי של בתי חולים שכלל מטופלים עם אירוע קורונרי חד שעברו התערבות מילעורית (ACS-PCI ), המתפרסם ב-Curr Med Res Opin מראה כי אשפוזים חוזרים בשל אוטם אקוטי של שריר הלב (AMI) היו נמוכים יותר תחת טיפול ב-prasugerl (אפיאנט, אלי-לילי) בהשוואה לקלופידוגרל, וללא הבדל באשפוזים בשל דימומים.
מטרת המחקר הייתה להשוות בתנאי “עולם אמיתי” את הסיכון לאשפוזים בשל AMI ודימומים במטופלים עם ACS-PCI (שהושתל בהם סטנט מתכת (BMS) או סטנט מצופה תרופה (DES)) ושטופלו בנוגדי הטסיות פרסוגרל או קלופידוגרל.
כאמור נעשה שימוש במאגר המידע Premier בקבוצת המטופלים שעברה ACF-PCI עם השתלת BMS או DES וטיפול בקלופידוגרל או פרסוגרל, בין יולי 2009 ליוני 2011.
נכללו באנליזה מטופלים שקיבלו פרסוגרל על בסיס הנחיות הרישום, והוצאו מהאנליזה מטופלים עם היסטוריה של שבץ או אירוע איסכמי חולף (TIA), וכאלה שהיו מעל גיל 75 ללא סוכרת או MI קודם.
יעד המחקר המרכזי היה הסיכון לאשפוז חוזר בשל AMI תוך 30 יום. יעדי המחקר המשניים היו אישפוזי AMI בתוך 90 יום מהשחרור, ואשפוזים לאחר 30 ו-90 יום הקשורים לדימומים.
ההשוואות בין הטיפולים עברו התאמה לגורמי סיכון.
החוקרים מדווחים כי נכללו 9,404 מטופלים בפרסוגרל, שהיו שונים ממטופלי הקלופידוגרל (74,163) מבחינת תחלואה נלווית הקשורה לדימומים, צעירים יותר ויותר גברים, וכאלה שעברו אוטם שריר הלב עם עליית מקטע ST , ונטיה גדולה יותר לטיפול ב-DES .
שיעורי האישפוזים בשל AMI היו 4.7% במטופלי הקלופידוגרל ו-3.7% בפרסוגרל לאחר 30 יום, ההבדל היה מובהק סטטיסטי עם p < 0.0001 . לאחר 90 יום השיעורים היו 6.3% ו-5.1% בהתאמה, וגם כאן ההבדל היה מובהק סטטיסטי.
לאחר התאמות הסיכון ל-AMI תחת פרסוגרל היה נמוך יותר בכ-10% . לאחר 30 יום הסיכון היחסי היה 0.892 (ברווח בר סמך של 0.798-0.998) ולאחר 90 יום 0.901 (בטווח 0.817-0.994).
הסיכון היחסי לאשפוזים הקשורים לדימומים היה דומה בשתי הקבוצות, עם סיכון יחסי לפרסוגרל של 1.035 (ברווח 0.765-1.399 , ללא מובהקות) בתוך 30 יום, ושל 0.922 (ברווח 0.72-1.172, ללא מובהקות) לאחר 90 יום.
המחברים מציינים מס’ מגבלות למחקר: לא הוערכה מידת ההיענות לטיפול, לא נלקחו בחשבון אירועי דמום שלא הסתיימו באישפוז, תמותה מחוץ לבית החולים , או אישפוז חוזר בבית חולים שאינו כלול במאגר המידע של Premier.
מכל מקום, מסקנות החוקרים הן שההבדלים במאפייני המטופלים שקיבלו פרסוגרל או קלופידוגרל מצביעים על כך שהרופאים היו סלקטיביים יותר בבחירת מטופלים לפרסוגרל בהשוואה להמלצות הרישום של פרסוגרל. יחד עם זאת, לאחר התאמות נראה שההבדלים באשפוזי AMI לאחר 30 ו-90 יום היו נמוכים יותר באופן מובהק בקבוצת הפרסוגרל בהשוואה לקלופידוגרל, ללא הבדלים בסיכון לאשפוזים הקשורים לדימומים.
Curr Med Res Opin.2014 Nov;30(11):2207-16. doi: 10.1185/03007995.2014.941055. Epub 2014 Jul 18..
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!