מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת American Heart Journal, עולה כי בחולים עם אוטם שריר הלב עם עליות מקטע ST (STEMI או ST-segment Elevation Myocardial Infarction), המועברים לצורך Primary PCI, קיים סיכון מוגבר לעיכוב במתן טיפול נוגד-טסיות או מתן טיפול נוגד-טסיות במינון מופרז.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול נוגד-טסיות ונוגד-קרישה הולם ובמועד מביא לשיפור בתוצאות הטיפול בחולים עם STEMI, אך לא תואר היטב בחולים המועברים לצורך התערבות כלילית מילעורית. כעת הם בחנו את הנתונים אודות כ-16,800 חולים עם STEMI שהועברו לבית חולים וכ-47,300 חולים שהגיעו ישירות למרכז מיומן בביצוע Primary PCI. הם ערכו השוואה בין הטיפול התרופתי בחולים שהועברו למרכז רפואי וחולים שהגיעוישירות למרכז רפואי מיומן, במטרה לקבוע אם חל עיכוב בטיפול או שניתן טיפול במינון מופרז.
מהתוצאות עולה כי אפ”י שבחולים שהועברו למרכז רפואי אחר תועד סיכוי גבוה יותר למתן טיפול נוגד-טסיות ונוגד-קרישה לפני הצנתור הכלילי, העיכוב עד להתחלת טיפול בהפרין היה גדול יותר (35 לעומת 25 דקות), כמו גם העיכוב בהתחלת הטיפול בקלופידוגרל (119 לעומת 84 דקות) ומעכבי GPIIb/IIIa (107 לעומת 60 דקות). מתן LMWH ומעכבי GPIIb/IIIa בבית החולים אליו הגיע החולה עם STEMI לווה בעיכוב ארוך יותר עד לרה-פרפוזיה, בהשוואה לדחיית הטיפול בבית החולים אליו הועבר החולה, אך לא זוהו ממצאים דומים עם הטיפול ב-UFH (Unfractionated Heprain).
בקרב חולים מטופלים, באלו שהועברו למרכז אחר תועד סיכוי גדול יותר לטיפול בהפרין במינון מופרז (יחס סיכויים מתוקן של 1.28 עם UFH ו-1.54 עם LMWH), לצד סיכון גבוה יותר לסיבוכי דמם מג’ורי (יחס סיכויים מתוקן שך 1.10).
ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בשיפור איכות הטיפול התרופתי באוכלוסיית חולים זו.
Am Heart J. 2014;167(6):833-839
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!