למרות תועלת אפשרית קטנה בטווח הקצר, טיפול באריתרופויאטין במינון גבוה לא צמצם את היקף הנזק לשריר הלב עקב אירוע לבבי , כך עולה מתוצאות מחקר חדש מצרפת, שפורסמו בכתב העת American Heart Journal.
החולים במחקר אובחנו עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST והחוקרים בחנו את מתן המינון הבודד הגבוה ביותר של אריתרופויאטין שניתן אי-פעם לחולים עם STEMI בתוך דקות לאחר רה-פרפוזיה. מהממצאים עולה כי אין כל תועלת בכל הנוגע לגודל האוטם הלבבי. הגישה המצויה כעת בשלבי מחקר הינה הזרקת אריתרופויאטין לתוך העורק הכלילי מיד לפני רה-פרפוזיה.
מדגם המחקר כלל 110 חולים שקיבלו טיפול שגרתי בנוגדי-קרישה, אמצעי טיפול תומך ו-PCI (Percutaneous Coronary Intervention). בנוסף, הם חולקו באקראי לטיפול בEpoetin Beta במינון 1000 IU/kg מיד לאחר רה-פרפוזיה, או לקבוצת ביקורת. גודל האוטם והתפקוד הלבבי נקבעו באמצעות בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של הלב לאחר חמישה ימים ולאחר שלושה חודשים.
בהשוואה ל-53 החולים בקבוצת הביקורת, ב-57 החולים בקבוצת ההתערבות התפקוד של חדר שמאל היה טוב יותר לאחר חמישה ימים (P<0.05) אך שיא ערכי CK (Creatine Kinase) היה דומה בשתי הקבוצות. לאחר שלושה חודשים, לא תואר כל הבדל בגודל האוטם או בתפקוד הלבבי.
החוקרים מעלים השערות בנוגע להבדלים בתוצאות ממחקרים בבעלי חיים, בהם אריתרופויאטין לא רק הקטין את גודל האוטם אלא הביא גם לתפקוד טוב יותר של החדר, אל מול התוצאות מהמחקר בבני אדם. ייתכן כי לאריתרופויאטין השפעות שונות במינים שונים. למרות שאריתרופויאטין הקטין את גודל האוטם במרבית המחקרים להערכת אוטם לבבי בעכברים, חולדות וארנבים, הוא לא עשה כן בכבשים וחזירים. בנוסף, ייתכן כי מועד מתן אריתרופויאטין במחקרים הקליניים היה שגוי.
בשלב זה החוקרים אינם רואים מקום לטיפול באריתרופויאטין בחולים עם אוטם לבבי ואינם מאמינים כי יש מקום לערוך מחקרים נוספים בנושא.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!