ערכי הסף למתן עירוי מוצרי דם לילדים שונים מאלו המקובלים במבוגרים, כך עולה מסקירה בת שני חלקים, שפורסמה במהדורת ינואר של כתב העת Anaesthesia & Intensive Care Medicine.

החוקרים מסבירים כי עירוי מוצרי דם לילדים כרוך בסיכון גבוה יותר משמעותית בהשוואה לסיכון במבוגרים. ככל שהילדים קטנים יותר, כך הסיכון גבוה יותר, עם עליה מ-18:100,000 בילדים בכל קבוצות הגילאים, ל-37:100,000 באלו מתחת לגיל שנה; זאת בהשוואה ל-13:100,000 במבוגרים. חישובים אלו מבוססים על עירוי כדוריות אדומות בלבד, ואינן לוקחות בחשבון את הסיכונים הכרוכים במתן מוצרי דם אחרים, בפרט FFP (Fresh Frozen Plasma) וטסיות.

בחלק הראשון של הסקירה מתוארים ערכים המטולוגיים תקינים בתינוקות וילדים, ערכי המוגלובין נמוכים יותר שניתן לסבול ללא סיכונים, וכיצד להעריך אובדן דם במטרה למנוע מתן מיותר של מוצרי דם.

בחלק השני של הסקירה מתארים הכותבים גישות להימנע ממתן עירוי של מוצרי דם, ובאילו נוזלים יש לבחור כתחליף, כמו גם המלצות בנוגע לכמות ואילו מוצרי דם לבחור במידת הצורך, להפחתת הסיכון לסיבוכים.

ערכי ההמוגלובין הגבוהים ביותר הם בזמן הלידה (14-24 גרם לד”ל), עם ירידה ל-8-14 גרם לד”ל בגיל שלושה חודשים, ולאחר מכן עליה הדרגתית ל-10-14 גרם לד”ל בגיל שישה חודשים עד שש שנים, 11-16 גרם לד”ל בגילאי 7-12 שנים ו-11.5 עד 18 גרם לד”ל בבגרות.

ערכי סף למתן עירוי כדוריות אדומות

בתינוקות מתחת לגיל ארבעה חודשים, ערכי הסף למתן עירוי כדוריות אדומות המבוססים על ערכי המוגלובין הם 12 גרם לד”ל בפגים או יילודים שנולדו במועד עם אנמיה, 11 גרם לד”ל בתינוקות עם תלות כרונית בחמצן, 12-14 גרם לד”ל באלו עם מחלה ריאתית חמורה, 7 גרם לד”ל במקרים של אנמיה מאוחרת ביילוד יציב ו-12 גרם לד”ל במקרים של אובדן דם חריף, העולה על 10% מנפח הדם המשוער.

בתינוקות מעל גיל ארבעה חודשים, ערכי הסף למתן עירוי כדוריות אדומות המבוססים על ערכי המוגלובין הם 7  גרם לד”ל בתינוקות יציבים, 7-8 גרם לד”ל בתינוקות או ילדים במצב קריטי, 8 גרם לד”ל בתינוקות או ילדים עם דימום בתר-ניתוחי ו-9 גרם לד”ל בתינוקות או ילדים עם מום לב כחלוני מולד (בשל עליה בדרישה לחמצן). להאטת גירוי מח העצם בילדים עם תלסמיה מייג’ור, ערך הסף המומלץ הוא 9 גרם לד”ל.

בילד עם מחלה חרמשית (SCD או Sickle Cell Disease), ערך הסף המומלץ הוא 7-9 גרם לד”ל, או למעלה מ-9 גרם לד”ל במידה והילד פיתח בעבר שבץ מוחי. כאשר ילד עם מחלה חרמשית עובר ניתוח מג’ורי, הסף המומלץ הוא 9-11 גרם לד”ל, ויש להקפיד על ערכי המוגלובין חרמשי של פחות מ-30%, או פחות מ-20% לניתוח נוירוכירורגי או חזי.

גישות להימנע מעירוי מוצרי דם

·         שיפור מקסימאלי של ערכי המוגלובין לפני ניתוחים;

·         תרומה אוטולוגית טרם הניתוח, הכרוכה בסיכונים כולל עירוי מנת דם שגויה, בזבוז תרומת דם, זיהום חיידקי ואנמיה טרום-ניתוחית;

·         המודילוציה נורמוולמי כאשר צפוי אובדן דם מג’ורי;

·         תנוח המטופל להגדלת לחץ ורידי;

·         שימוש בחסמי עורקים כאשר נדרש;

·         טכניקות כירורגיות לשמירה על המוסטאזיס, באמצעות דיאתרמיה ודבק רקמה;

·         תת לחץ דם מכוון (ברמה בטוחה);

·         המודילוציה היפרוולמית, אם כי עירוי נפחי נוזל גדולים עשוי לגרום לדילול גורמי קרישה ולבצקת אינטרסטיציאלית;

·         מתן Tranexamic Acid, למרות שעדיין יש אי-ודאות באשר למינון היעיל ביותר;

·         הצלת תאים תוך-ניתוחית בניתוחים בהם צפוי אובדן דם מג’ורי. עם זאת, תועדו תגובות למתן עירוי דם חוזר, העשויות לנבוע מגירוי לויקוציטים או תגובה לתוספים.

Anaesth Intensive Care Med. 2012;13:20-27

לידיעה במדסקייפ