המטולוגיה

שאלות ותשובות נפוצות בנוגע לאופן הטיפול ב- Dabigatran

בעקבות אישור Dabigatran הוחלט להביא את סיכום הראיון המובא להלן למתן מענה לשאלות נפוצות העשויות להעלות בנושא זה.

Dabigatran (פרדקסה) אושרה לטיפול להפחתת הסיכון לשבץ ותסחיף סיסטמי בחולים עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם. אישור התרופה שאמורה לשמש כחלופה לטיפול בקומדין הוביל להעלאת שאלות רבות אודות אופן השימוש בתרופה. להלן מקבץ שאלות ותשובות בנושא.

כיצד מחליפים את הטיפול מקומדין ל- Dabigatran?

החלפת הטיפול מקומדין ל- Dabigatran היא יחסית פשוטה כל שיש לעשות הוא למדוד את ערכי INR (International Normalized Ratio). במידה וערכי INR עומדים על 2 ומטה, ניתן להחליף מיידית את הטיפול ל- Dabigatran. הטיפול ב- Dabigatran ניתן פעמיים ביום, ולכן ההמלצה היא כי המנה הראשונה תינתן מיד על הבוקר או בלילה, ולרוב ממליצים כי הטיפול יינתן עם אוכל או משקה.

באיזו מהירות Dabigatran מגיע לרמות תרפויטיות?

Dabigatran מגיע לרמה תרפויטית בתוך 30 דקות עד שעתיים ממתן טיפול פומי, ולכן מדובר בהשפעה די מיידית.

מה קורה במקרים בהם החולה מפספס מנת טיפול?

יש להסביר לחולים להקפיד על הטיפול הניתן מיד על הבוקר ובערב. במידה ומפספסים מנה, במקרים בהם המנה הבאה הנדרשת צפויה להינתן בתוך שש שעות, ניתן להמתין עד למנה הבאה. לכן, לדוגמא, במידה והחולה מפספס את מנת הבוקר ונזכר בכך בשעה 3 בצהריים, ההמלצה לרוב היא לקחת את המנה הבאה בערב. עם זאת, במידה והבין זאת בשעה עשר בבוקר עליו לקחת את המנה שהיה אמור לקחת בשעה שמונה בבוקר.

למשך כמה זמן יש להפסיק את הטיפול ב- Dabigatran לפני ניתוח?

לרוב, במקרים של ניתוח אלקטיבי ולחולה תפקוד כלייתי תקין, ההמלצה היא לוותר על שני מינונים של התרופה. במקרים בהם התפקוד הכלייתי אינו-תקין, עליו לוותר על 3-4 מנות טיפול: במילים אחרות, הפסקת הטיפול למשך יומיים.

מהן ההשפעות הצפויות על ההיענות לטיפול לאור מתן הטיפול פעמיים ביום?

יש להדריך את החולים והמטפלים בנוגע לחשיבות נטילת הטיפול פעמיים ביום, בבוקר ובערב. ישנן תרופות רבות הניתנות פעמיים ביום, ולרוב ההיענות של חולים בעלי מוטיבציה היא טובה מאוד.

מה הדעה לגבי החלטת ה-FDA לאשר מינון של 75 מ”ג שלא נבחן במחקרים?

במחקר RE-LY לא נבחנן מינון של 75 מ”ג, הניתן פעמיים ביום. המחקר בחן מינון של 110 מ”ג, הניתן פעמיים ביום, שלא אושר. ב-FDA הוחלט כי במקרים בהם פינוי הקריאטינין נע בטווח 15-30 מ”ל לדקה, מומלצת מנה מופחתת של התרופה של 75 מ”ג, פעמיים ביום. החלטה זו מרחיבה את אוכלוסיית החולים בהם ניתן לטפל בתרופה.

האם ישנן אינטראקציות בין-תרופתיות או התוויות-נגד חשובות?

התווית הנגד היחידה היא לטיפול תרופתי ב-Rifampicin, מאחר שהטיפול מגביר את פינוי התרופה ע”י מערכת העיכול מהדם במנגנון מורכב. אך בכל יתר ההיבטים, אין אינטראקציות בין-תרופתיות משמעותיות, ואין אזהרות מטעם ה-FDA.

מהן העצות לטיפול במקרים של אירועי דמם?

בחולה מדמם, הצעד הראשון הוא הפסקת הטיפול התרופתי, מאחר שהרמות בדם צונחות בשלב די מהיר לאחר הפסקת הטיפול. הצעד השני הוא מתן טיפול תרופתי הולם ושימוש באמצעים מקומיים. על-בסיס תוצאות מחקר RE-LY, שיעורי הדימום היו נמוכים יותר בחולים שחולקו ל- Dabigatran, בהשוואה לאלו שטופלו בקומדין.

במקרים של אירוע דמם חמור, כפי שקרה במקרה אחד מבין 18,113 המשתתפים במחקר RE-LY, ניתן לשקול טיפולי דיאליזה לסילוק התרופה. אין נוגדן ספציפי לטיפול.

האם ישנן המלצות ספציפיות לחולים לאחר השתלת תומכן משחרר-תרופה המטופלים באספירין וקלופידוגרל?

כ-8% מהחולים במחקר RE-LY טופלו בקלופידוגרל. באשר לטיפול משולש, אין עדיין נתונים ממחקר RE-LY אודות חולים שקיבלו טיפול משולש במהלך המחקר; עם זאת, באשר למדגם המחקר כולו, תועד יתרון מבחינת אירועי דמם לטובת Dabigatran על קומדין, בעיקר בכל הנוגע לדימום תוך-גולגולתי. ייתכן כי מענה לסוגיה זו יינתן בהמשך.

האם ישנן המלצות בנוגע למקרים בהם נדרש או מומלץ להחליף טיפול מקומדין ל- Dabigatran ובאילו מקרים לא מומלץ לעשות כן?

ההחלטה להחליף טיפול מקומדין ל- Dabigatran מבוססת על החלטת הרופא המטפל והמטופל עצמו. ישנו יתרון ברור ל- Dabigatran: הטיפול מביא לירידה של 34% בסיכון לשבץ, ירידה של 60% בדימום תוך-גולגולתי, ופחות מקרי דמם באופן כללי. מקרים בהם התווית-נגד לטיפול כוללים חולים עם פינוי קריאטינין של מתחת ל-15 חולים אלו לרוב מיועדים לדיאליזה וכן חולים עם מסתם לב מכאני, שלא נכללו במחקר ובמקרים אלו אין לטפל ב- Dabigatran. כל יתר החולים מועמדים לטיפול ב- Dabigatran.

למאמר המלא

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה