מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון אוקטובר 2010 של ה- Journal of the American College of Cardiology (JACC): Cardiovascular Interventions, עולה כי מתן Clopidogrel במינון גבוה למטופלים עם פעילות טסיות גבוהה תחת טיפול במינון הרגיל, הובילה לירידה רבה יותר בפעילות הטסיות.
החוקרים כותבים כי במטופלים לאחר צנתור כלילי המקבלים Clopidogrel, נמצא בעבר קשר בין פעילות טסיות (On-treatment reactivity, OTR) גבוהה ובין סיכון מוגבר לאירועים איסכמיים. לדבריהם, טיפול במינונים חלופיים עשוי לשפר את עיכוב הטסיות של התרופה.
מטרת המחקר הייתה להעריך את היעילות של טיפול ב-Clopidogrel במינון 150 מ”ג ליום במטופלים עם OTR גבוה תחת טיפול במינון הרגיל, ולבחון את השפעת הטיפול על ה-OTR ע”פ גנוטיפ CYP2C19.
המחקר כלל 41 משתתפים עם OTR גבוה תחת טיפול ב-Clopidogrel במינון הרגיל. המשתתפים קיבלו Clopidogrel במינון 150 מ”ג ליום למשך 7 ימים, ולאחר מכן עברו בדיקה חוזרת של ה-OTR. כמו כן, עברו המשתתפים בדיקה של גנוטיפ CYP2C19, לאיתור של הוריאנטים *2, *3, *4, *5, *6, *7, *8 ו-*17.
החוקרים מדווחים כי 20 מהמשתתפים היו נשאים של אלל CYP2C19 עם תפקוד פגוע (Loss-of-function, LoF). מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר בין מתן Clopidogrel במינון גבוה ובין ירידה ב-OTR, מ-286+47 יחידות PRU ל-220+91 יחידות PRU (p<0.001). ב-23 משתתפים (56%) נצפה OTR תקין תחת טיפול במינון הגבוה. במשתתפים בהם נצפה OTR גבוה גם תחת המינון המוגבר, נצפו שיעור גבוה יותר של סוכרת, OTR גבוה יותר תחת הטיפול במינון הרגיל, ומדד מסת גוף (BMI) גבוה יותר.
החוקרים מוסיפים כי לא נמצא קשר מובהק בין השפעת Clopidogrel על תפקוד הטסיות ובין מצב ה-CYP2C19. עם זאת, הם מציינים כי ב-2 משתתפים המוזיגוטיים לאלל LoF נצפתה ירידה קטנה יותר ב-OTR.
לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי מתן Clopidogrel במינון 150 מ”ג ליום למשתתפים עם OTR גבוה תחת טיפול במינון הרגיל, הוביל לירידה מובהקת בפעילות הטסיות. לדבריהם, נשאות אלל LoF של CYP2C19 לא השפיעה בצורה משמעותית על התוצאות, אך דרושים מחקרים נוספים בנושא.
במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי ככל הנראה להערכת הגנוטיפ יש תפקיד מוגבל בבחירת הטיפול לאנשים שמקבלים כבר Clopidogrel. עם זאת, יש לבחון את תפקידה במטופלים שלא קיבלו עדיין Clopidogrel. הכותבים הוסיפו כי ייתכן ומתן Clopidogrel במינון גבוה יותר אינו האפשרות הטיפולית האידיאלית, שכן רק מחצית מהמשתתפים הגיבו לשינוי המינון, אך יש להמתין לתוצאות מחקרים נוספים בנושא.
JACC Cardiovasc Interv 2010;3:1001-1007
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!