המטולוגיה

האם תזמון המתן של מדללי קרישה משפיע על ההישרדות מתסחיף ריאתי? (מתוך Chest)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון יוני 2010 של ה-Chest, עולה כי ההישרדות של מטופלים עם תסחיף ריאתי הייתה טובה יותר אם קיבלו מדללי קרישה עוד בחדר המיון, לעומת מטופלים שטופלו לאחר קבלתם לאשפוז.

החוקרים כותבים כי תסחיף ריאתי עלול להוביל במהירות למוות, אם אינו מאובחן ומטופל במועד. הם מסבירים כי טיפול תוך-ורידי ב-Heparin מצמצם את הסיכון לתמותה ולהישנות של תסחיף ריאתי חוזר. עם זאת, עד כה לא נבדק הקשר בין תזמון המתן של מדללי קרישה ובין ההישרדות לאחר תסחיף ריאתי.

המחקר כלל 400 משתתפים שאובחנו עם תסחיף ריאתי לאחר בדיקת CT-אנגיוגרפיה בשנים 2002-2005. המשתתפים טופלו ב-Heparin בחדר המיון או לאחר קבלתם לאשפוז. החוקרים בדקו את משך הזמן שחלף מהקבלה לחדר המיון ועד להשגת aPTT תרפויטי. יעדי המחקר כללו את התמותה באשפוז, התמותה לאחר 30 יום, משך האשפוז הכולל ומשך השהייה ביחידה לטיפול נמרץ, דימומים תחת הטיפול ב-Heparin, ותרומבואמבוליזם ורידי חוזר בתוך 90 יום.

החוקרים מדווחים כי שיעור התמותה במהלך האשפוז היה 3%, ושיעור התמותה לאחר 30 יום היה 7.7%. מתוצאות המחקר עולה כי למשתתפים שטופלו במדלל הקרישה כבר בחדר המיון נצפה שיעור תמותה של 1.4% באשפוז, לעומת שיעור של 6.7% במשתתפים שטופלו ב-Heparin לאחר קבלתם לאשפוז (p=0.009). כמו כן, שיעור התמותה לאחר 30 יום במשתתפים שקיבלו טיפול מוקדם ב-Heparin היה 4.4%, לעומת 15.3% במשתתפים בהם הטיפול ב-Heparin החל מאוחר יותר (p<0.001).

לדברי החוקרים, במשתתפים שהשיגו ערכי aPTT תרפויטים בתוך 24 שעות מהקבלה נצפו שיעורי תמותה נמוכים יותר במהלך האשפוז (1.5% לעומת 5.6%, p=0.093), ולאחר 30 יום (5.6% לעומת 14.8%, p=0.037), לעומת משתתפים בהם ה-aPTT הגיע לערכים תרפויטים לאחר 24 שעות.

הם מציינים כי נמצא קשר בין קבלת Heparin בחדר המיון ובין סיכוי נמוך יותר לתמותה, ואילו נצפה קשר בין אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ובין סיכוי מוגבר לתמותה.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי מתן מוקדם של מדללי קרישה עשוי לצמצם את התמותה לאחר תסחיף ריאתי. הם מדגישים כי דרושים מחקרים נוספים בנושא.

Chest 2010 137:1382-1390

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • האם היפוקסמיה משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלוה להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות? (מתוך כנס SLEEP)

    האם היפוקסמיה משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלוה להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות? (מתוך כנס SLEEP)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס SLEEP עולה כי אירועי היפוקסמיה ועומס היפוקסי משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלולים להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות. החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית של הרשומות הרפואיות של 403 מבוגרים (גיל חציוני של 74 שנים; 52% נשים) עם היסטוריה של סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) ונתוני […]

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה