המטולוגיה

ערך מטרה גבוה יותר של רמות המוגלובין קשור לעליה בסיכון לתמותה בחולי CKD עם אנמיה (מתוך Lancet)

הסיכון לתמותה מכל הסיבות גבוהה יותר משמעותית בחולים עם אנמיה הנגרמת מ-CKD (chronic kidney disease) ואשר טופלו ב-ESAs (erythropoiesis-stimulating agents) על מנת להשיג רמות גבוהות יותר ולא נמוכות יותר של המוגלובין, כך עולה ממטה אנליזה של 9 מחקרים רנדומאליים, שכללו יותר מ-5000 חולים.

המחקר, שפורסם במהדורת פברואר של Lancet, מצא כי חולים בקבוצה של ערך מטרה גבוה יותר של המוגלובין היו בסיכון מוגבר ל-arteriovenous access thrombosis ולשליטה לא טובה בלחץ הדם. האם הדבר שם קץ לדיון בנוגע לרמות מטרה של המוגלובין בקרב חולי CKD עם אנמיה ? אין ספק, כי זה מספק מידע בנוגע לרמות העליונות של המוגלובין ובנוגע לסיכון קרדיווסקולרי, אך שאלות אחרות, כגון מינון ESA מול רמות מטרה של המוגלובין, נשארות עדיין ללא תשובה.

הממצא הכי חשוב מהמחקר הנוכחי הוא העלייה המשמעותית בסיכון לתמותה מכל הסיבות, שהופיעה כשריכוז המטרה של המוגלובין של 120 עד 160 g/L הושג, למרות שזה בטווח הפיזיולוגי התקין. החוקרים הסבירו כי רמות המוגלובין נמוכות יותר בחולי CKD קשורות לירידה באנרגיה, בקוגניציה, ביכולת הפעילות הגופנית ובאיכות החיים ולעלייה בסיכון לתמותה. למרות שטיפול ב-ESA, כגון epoetin אפלה ובטא ו-darbepoetin אלפה, קשור לשיפור ביכולת הפעילות הגופנית והקוגניציה במספר מחקרים קטנים, רמת המטרה של המוגלובין בטיפול נשארת שנויה במחלוקת. הפרסום בחודש נובמבר של 2 מחקרים גדולים ב-The New England Journal of Medicine, ה-CREATE   (Cardiovascular Risk Reduction by Early Anemia Treatment with Epoetin Beta) ו-CHOIR (Correction of Hemoglobin and Outcomes in Renal Insufficiency) העלו יותר את המודעות לנושא של סיכון קרדיווסקולרי.

על כן החוקרים ביצעו מטה אנליזה על מנת לקבוע האם טיפול ב-ESA השם לעצמו למטרה ריכוזי המוגלובין שונים בחולים אלה קשור לשינויים בתמותה מכל הסיבות ולאירועים קרדיווסקולריים. הם חיפשו בספרות האנגלית עד לנובמבר 2006 אחר מחקרים רנדומאליים פרוספקטיביים שכללו יותר מ-100 חולים, אשר נמשכו יותר מ-12 שבועות ואשר העריכו רמות מטרה של המוגלובין באוכלוסייה זו. 9 מחקרים, שכללו 5143 חולים, התאימו לקריטריונים. החולים קיבלו epoetin אלפה ב-8 מחקרים ו- epoetin בטא במחקר אחד (CREATE).

עלייה בסיכון בקבוצה עם ערך מטרה גבוה של המוגלובין

החוקרים מצאו סיכונים גבוהים יותר משמעותית עבור תמותה מכל הסיבות, arteriovenous access thrombosis ועבור שליטה לא טובה בלחץ הדם בקבוצה עם ערך מטרה גבוה של המוגלובין בהשוואה לקבוצה עם ערך מטרה נמוך של המוגלובין.

משמעויות קליניות

זוהי המטה אנליזה הראשונה המדגימה עליה משמעותית בתמותה מכל הסיבות עם ערכי מטרה גבוהים יותר של המוגלובין, שהושגו בעזרת טיפול ב-ESA בחולים עם אנמיה הנגרמת עקב CKD. לדברי החוקרים, המנגנון השוכן בבסיס העלייה בתמותה אינו ברור. מחקר TREAT (Trial to Reduce Cardiovascular Events with Aranesp Therapy), אשר חוקר darbepoetin, יספק תובנה נוספת בנוגע לרמות המטרה האופטימאליות של המוגלובין.

עדיין ישנן נספר שאלות שאינן פתורות, כגון באיזה מנגנון העלייה בהמוגלובין בשל ESA מעלה מספר אירועים ? מהי רמת ההמוגלובין האופטימאלית בחולי CKD ? האם פורמולות שונות של ESA משנות ? האם תוצאות המחקר מוחלות גם על מצבים אחרים (אי ספיקת לב כרונית) שבם רמת ההמוגלובין נמוכה ?

החוקרים מסכמים ואומרים כי מטה אנליזה זו מעלה שאלות בנוגע לרלוונטיות של ריכוזי המטרה הנוכחיים של המוגלובין, ההנחיות בעתיד צריכות לשקול גבול עליון של ריכוזי מטרה של המוגלובין.

האם הגיע הזמן להתקדם ?

במאמר מערכת נלווה נכתב כי ממצאי המחקר המצביעים על עלייה דרמטית בסיכון למשתנים שנבדקו עם רמות מטרה גבוהות יותר של המוגלובין לעומת רמות נמוכות יותר, הם עקביים עם תוצאות של מחקרים קודמים.

המחקרים, שבוצעו עד כה הראו כי ריכוזי מטרה גבוהים יותר של המוגלובין מעלים את הסיכון לתמותה דרך אירועים ומשתנים קרדיווסקולריים. אז אולי במקום תיקון מלא של האנמיה צריך להתקדם הלאה.

המשמעות הקלינית של זה היא, שיש לטפל בחולי CKD לרמת מטרה של המוגלובין של 100 עד 120 g/L, אם החולה סובל מקרדיופתיה חמורה יש לטפל בהם לרמת מטרה של 100 עד 105 g/L. בנוגע למשמעויות בתחום המחקר, ראשית, יש להפסיק את המחקרים בנושא ערך המטרה של המוגלובין או להעריך מחדש את מטרתם. שנית, יש צורך במחקרים בנוגע למינונים שונים של המוגלובין, היות ומה שגורם לנזק לחולים הוא, שככל הנראה רבים מהם לא מגיבים לתרופות אלה כראוי ויש צורך במינונים גבוהים.

ד”ר ברנס, שלא השתתף במחקר העיר ל-Medscape, שמחקרים אלה טוענים שרמות המוגלובין בחולי CKD לא צריכים לנוע מעל לטווח של 12.5 עד 13 g/dl. הורדת הגבול העליון של טווח המטרה של המוגלובין כמעט בטוח שתעלה את מספר החולים עם רמות המוגלובין של מתחת ל-10 עד 11 g/dl, דבר שהופך את תוצאות מחקר TREAT לחשובות. אנו קרובים כיום להגדרת הערך העליון של רמות מטרה של המוגלובין, אך עדיין יש לבדוק את גבולו הערך התחתון. בנוסף, יש לבדוק את הסיכונים של רמת המוגלובין הקרובה יותר ל-13 g/dl לעומת רמת המוגלובין הקרובה יותר ל-10.

הדיון לא תם

ד”ר לוין מאוניברסיטת קולומביה אמרה ל-Medscape כי המטה אנליזה ומאמרי המערכת ב-Lancet מוסיפים להמולה הנוכחית של ניירות המתארים את הנושא של ערכי מטרה של המוגלובין בחולים עם מחלת כליה.

מדובר במטה אנליזה עשויה היטב של המחקרים הקיימים, אך יהיה מעניין לקבוע אם אותו נזק יכול להיות מודגם באוכלוסיית חולים שלא על דיאליזה. בנוסף לכך, חלק ממחקרי CKD הראו פגמים מתודולוגיים.

כשנשאלה אם כבר מוכנים לקבל את העובדה, שרמות גבוהות יותר של המוגלובין עשויות יותר לגרום לנזק מאשר ליתרון ולהפסיק את כל המחקרים הבודקים שאלה זו, ענתה ד”ר לוין, שכקהילה נפרולוגית הם ממשיכים להיות נדהמים על ידי ההטרוגניות של האוכלוסיות שמטפלים בהן וכי יש צורך לשקול את הרעיון של “גודל אחד מתאים לכל”. ייתכן כי המחקרים עד עתה היו נאיביים מדי וההנחיות היו פשטניות מדי. לסיכום, הקונצנזוס בתוך הקהילה, אפילו עם מטה אנליזה זה, שאין צורך במחקרים נוספים, אלא שמחקרים יבדקו נושאים יותר בסיסיים, כגון מינון קבוע של ESA מול רמת מטרה של המוגלובין. הדיון בנושא טרם נגמר, אך אולי הגישה הפשטנית לשאלת שאלות אלה תמה.

Lancet. 2007;369:381-388, 346-350

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של שיתוק מוחין בצאצא, כך מדווחים חוקרים מקנדה במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה לפני הלידה למזהמים באוויר ובין הסיכון לשיתוק מוחין בלמעלה ממיליון לידות במועד באונטריו, קנדה, בין 2002 ועד 2017. חשיפה לפני […]

  • חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מלווה בסיכון מוגבר לכאב כרוני בקרב נשים בשירות פעיל בצבא ארצות הברית ובנות זוג של אנשי צבא בשירות פעיל, כאשר מצב סוציו-אקונומי נמוך והפרעות פסיכיאטריות מעלות עוד יותר את הסיכון לכאב כרוני, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים ממערכת Military Health System לזיהוי אבחנות של […]

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם אבחנה של היפראלדוסטרוניזם ראשוני, כאשר זוהה קשר הדוק בין הפרעת הנשימה בשינה ובין היפרפילטרציה כלייתית. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני ולהעריך את […]

  • הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון בכל גיל מלווה בהארכת תוחלת החיים הצפויה, כאשר התועלת הרבה ביותר תוארה באלו שהפסיקו לעשן בגיל צעיר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעות המזיקות של עישון וההשפעה החיובית של הפסקת עישון על תוחלת החיים במבוגרים בגילאי 35-75 שנים. שיעורי התמותה הספציפיים לגיל לפי […]

  • מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים מבוגרים שלקחו חלק במחקר SPRINT, קצב פינוי גלומרולארי נמוך ללא אלבומינוריה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, אך ללא סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לסיווג KDIGO (או Kidney Disease: Improving Global Outcomes) של מחלת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה