מנתוני ביניים של מחקר חדש, אשר פורסמו בכתב העת JAMA Neurology, עולה כי אין הבדלים משמעותיים ביכולות השפה בגיל שנתיים בילדים לאימהות שנטלו תרופות נוגדות-פרכוס במהלך ההיריון ואלו שלא נטלו תרופות אלו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות בעקבות חשיפה תוך-רחמית לתרופות נוגדות-פרכוס. מטרתם כעת הייתה להשוות את היכולות הקוגניטיביות של ילדים לאימהות עם אפילפסיה, לעומת ילדים לנשים בריאות, תוך הערכת הקשר בין חשיפה לטיפול נוגד-פרכוס בטרימסטר השלישי.
מחקר MONEAD (Maternal Outcomes and Neurodevelopmental Effects of Antiepileptic Drugs) הינו מחקר פרוספקטיבי, תצפיתי, רב-מרכזי, להערכת תוצאות ההיריון, שכלל נשים בין דצמבר 2012 ועד ינואר 2016 מ-20 מרכזי אפילפסיה בארצות הברית. הילדים היו במעקב מהלידה עד גיל 6 שנים, עם הערכה בגיל שנתיים לצורך המחקר הנוכחי.
מבין 1,123 נשים הרות, 456 נכללו במחקר והערכת תפקודי השפה על-בסיס מדד BSID-III (Bayley Scales of Infant and Toddler Development) הושלמה ב-292 ילדים לנשים עם אפילפסיה וב-90 ילדים לנשים בריאות.
החוקרים מדווחים כי לא תועדו הבדלים בין הקבוצות בתפקודי השפה. לא תוארו הבדלים בארבעת התחומים האחרים שנבחנו במדד BSID-III בין ילדים לנשים עם אפילפסיה וילדים לאימהות בריאות.
מרבית הנשים עם אפילפסיה נטלו טיפול ב-Lamotrigine ו/או Levetiracetam. החוקרים מדווחים כי לא היה קשר בין חשיפה לתרופות נוגדות-פרכוס במהלך החיים העובריים ובין יכולות השפה. עם זאת, מניתוח משני עלה כי חשיפה רבה יותר לנוגדי-פרכוס בטרימסטר השלישי לוותה במדדי BSID-III נמוכים יותר בהערכת התפקוד המוטורי (5.6- נקודות) ומינון מקסימאלי גבוה יותר של נוגדי-פרכוס בטרימסטר השלישי נקשר עם מדדים נמוכים יותר בהערכת התפקוד האדפטיבי (1.4- נקודות).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בגיל שנתיים, אין הבדל ביכולת השפה בין ילדים לאימהות עם אפילפסיה ובין ילדים לנשים בריאות.
JAMA Neurol Published online June 7, 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!