ד”ר איילת שלז, מומחית ברפואה דחופה ילדים במרכז הרפואי מאיר ורופאת הועדה להגנת הילד: “מרבית המקרים היו לאחר חשיפה בבית. חייבים להפנים כי דין חשיפה למריחואנה לילד הוא כדין אקונומיקה וכל תרופה אחרת, עלול להוביל למצבים מסכני חיים ויש להקפיד להרחיק אותה מילדים”
לאחרונה הגיעו למיון ילדים במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית מספר מקרים של פעוטות שאובחנו עם הרעלה של מריחואנה לאחר שנחשפו לחומר. התינוקת הצעירה ביותר הייתה בת 9 שבועות בלבד והועברה לטיפול והשגחה ביחידת טיפול נמרץ ילדים והתאוששה כעבור מספר ימים.
“אנו רואים תופעה נרחבת של תינוקות ופעוטות המגיעים אלינו למיון לאחר שנחשפו לחומר בדרך כזו או אחרת בשנה האחרונה. למקרה של התינוקת מצטרף מקרה של ילדה בת שנה וחצי ששהתה עם הוריה בפארק ציבורי ומספר שעות לאחר מכן חלה ירידה במצב ההכרה שלה והיא הפכה ישנונית, ההורים הביאו אותה למיון ובבדיקות שעברה התגלו שרידי THC אצלה בשתן. לאחר תחקור הנושא התברר כי ככל הנראה היא בלעה שאריות בדל ג’וינט שנחשפה אליו בשוגג במהלך הבילוי בפארק”, מסבירה ד”ר איילת שלז, מומחית ברפואה דחופה ילדים במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית ורופאת הועדה להגנת הילד.
“בחלק מהמקרים ההורים מגיעים אלינו ומתוך דאגה לילד מתריעים מיד על החשיפה ונותנים את כל המידע. אולם במקרים אחרים מדובר בתינוקות ופעוטות שכבר זוחלים ונחשפו לחומר מבלי שהוריהם שמו לב והם לא יודעים לספר מדוע חל שינוי במצב הכרתו”. לדבריה של ד”ר שלז, בחלק אחר מהמקרים מאחר וההורים מודעים להשלכות ולחובת הדיווח הם נמנעים מלספר לצוות וזה בעייתי לא פחות. “בדיקה למציאת חומרים בשתן איננה בדיקה רגילה, יחד עם זאת נוכח העלייה המדאיגה במקרים ברגע שמגיע אלינו ילד במצב של ערפול הכרה בלי סיבה ברורה אנו בודקים באופן רוטיני הימצאות של סמים בגופו ולצערי בלא מעט מהמקרים התוצאה חוזרת חיובית אך מאפשרת לנו להיות מכוונים ישר לטיפול הנכון בילד ולמניעת בדיקות מיותרות”.
במרבית המקרים מגלה הצוות כי האירוע קרה בשוגג וכי מדובר בתאונת בית, בדומה למצבים בהם ילד עלול להכניס חומר ניקוי לפה או לקחת תרופות שלא הושארו במקום בטוח בטעות. “הילדים נתקלים בדברים האלה כי הם יותר נפוצים, יותר בשימוש ונמצאים בסביבת הבית בין אם בגלל שמאושרים רפואית ובין אם בגלל שהתופעה הפכה להיות יותר מקובלת ונפוצה”, מציינת ד”ר שלז.
“חשוב להבין כי כמות קטנה של חשיפה לחומר המשיגה אפקט פיזיולוגי מתון בגופו של מבוגר יכולה להיות פי 10 יותר משמעותית עם הכנסתה לגופו הקטן של ילד ולהשפיע על מערכת העצבים עד לכדי ירידה מסוכנת במצב ההכרה. התפיסה כי בניגוד לתרופות או חומרי ניקוי, הגראס הוא חומר טבעי וקליל שגויה ובטח לבטח בעת חשיפה לקנבינואידים סינתטיים הנמצאים בשוק ובעלי פונטציאל קטלני גבוה הרבה יותר. אלו, מובילים לאי ספיקת כליות ומצבים מסכני חיים גם בצעירים וגם במבוגרים”, היא מדגישה.
“החוק מחייב אותנו כמובן לדווח במקרי חשיפת ילדים לסמים אבל אנחנו, הצוותים הרפואיים, הצוותים לעבודה סוציאלית והוועדה להגנת הילדים מרגישים שיש צורך להעלות את המודעות לנושא על מנת שהורים יבינו הן את הפוטנציאל המסוכן בעת חשיפת הילדים לחומרים והן את ההקפדה הנדרשת על הרחקת חומרים אלו מילדיהם בדומה לכל חומר מסוכן אחר”.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!