בקרב נשים במדינות בעלות משאבים מוגבלים המצויות בסיכון ללידה מוקדמת, מתן דקסמתזון לפני הלידה הוביל לירידה משמעותית בסיכון לתמותת יילודים בלבד ולידת מת או תמותת יילוד, בהשוואה לפלסבו, ללא עליה בהיארעות זיהומים חיידקיים באם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות הבטיחות והיעילות של טיפול בגלוקוקורטיקואידים לפני הלידה במדינות בעלות משאבים מוגבלים המצויות בסיכון ללידה מוקדמת.
החוקרים השלימו מחקר אקראי שכלל נשים בהיריון בין שבוע 26 ועד שבוע 33 ו-6 ימים, אשר היו בסיכון ללידה מוקדמת. המשתתפות חולקו לקבלת טיפול בדקסמתזון בזריקה לשריר או פלסבו תואם. התוצאים העיקריים כללו תמותת יילוד בלבד, לידת מת או תמותת יילוד, וזיהום חיידקי אפשרי באם.
מדגם המחקר כלל 2,852 נשים ואת 3,070 העוברים שלהן מ-29 בתי חולים ברחבי בנגלדש, הודו, קניה, ניגריה ופקיסטן. המחקר הופסק בשל הוכחת תועלת בניתוח הביניים השני.
החוקרים מדווחים כי שיעורי תמותת יילודים עמדו על 19.6% (278 מבין 1,417 תינוקות) בקבוצת הטיפול בדקסמתזון, בהשוואה לשיעור של 23.5% (331 מבין 1,406 תינוקות) בקבוצת הפלסבו (סיכון יחסי של 0.84, p=0.03).
שיעורי לידת מת או תמותת יילוד עמדו על 25.7% (393 מבין 1,532 עוברים) בקבוצת ההתערבות, בהשוואה ל-29.2% (444 מבין 1,519 עוברים) בקבוצת הפלסבו (סיכון יחסי של 0.88; p=0.04).
שיעורי היארעות זיהום חיידקי אפשרי באם עמדו על 4.8% בקבוצת הטיפול בדקסמתזון, בהשוואה ל-6.3% בקבוצת הפלסבו (סיכון יחסי של 0.76, רווח בר-סמך 95% של 0.56-1.03). לא תועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בהיארעות אירועים חריגים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בנשים במדינות בעלות משאבים מוגבלים אשר מצויות בסיכון ללידה מוקדמת, טיפול בדקסמתזון הפחית משמעותית את הסיכון לתמותת יילוד בלבד ואת הסיכון לתמותת יילוד או לידת מת, בהשוואה לפלסבו, ללא עליה בסיכון לזיהום חיידקי אפשרי באם.
N Engl J Med, October 23, 2020
הערות עורך ניאונטולוגיה , ד”ר ברנרד ברזילי:
מחקר זה מדגים כי בארצות מתפתחות אפילו התערבות יחסית פשוטה וזולה, כמו מתן דקסמטאזון, יכולה לגרום לשיפור דרמטי. 90% מהיולדות במחקר זה אכן ילדו פגים. שיעור גבונ יותר מאשר במחקרים דומים. דבר שמוכיח שאכן ניתן לנבא בכלים קליניים פשוטים את האפשרות של לידת פג. במחקר זה מתן הדקסאמטזון לא העלה את שכיחות הזיהומים באם ובילוד, ואף לא את שיעור ארועי ההיפוגליקמיה באם ובילוד. כנראה שמתן דקסמטאזון מניעתי יכול לתרום לשיפור ההישרדות של פגים בארצות מתפתחות ללא חשיפה לתופעות לואי משמעותיות. איני בטוח שמסקנה זו ישימה לגבי מדינת ישראל, אבל אולי ליולדות ברשות הפלסטינאית…
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!