במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Thrombosis and Haemostasis מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול פומי ב-Apixaban (אליקוויס) מלווה בשיעור נמוך של אירועי דמם מג’ורי והישנות תרומבואמבוליזם ורידי בחולים עם תרומבואמבוליזם ורידי על-רקע ממאירות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי LMWH (Low-Molecular Weight Heparin) הינו הטיפול המומלץ במקרים של תרומבואמבוליזם ורידי על-רקע מחלה ממארת. בעוד ש-Apixaban מאושר לטיפול במקרים של תרומבואמבוליזם ורידי אקוטי, אין נתונים רבים בנושא בחולי סרטן.
במסגרת המחקר הנוכחי קבעו החוקרים כי התוצא העיקרי הינו דימום מג’ורי. תוצאים משניים כללו הישנות תרומבואמבוליזם ורידי ומשלב של דימום מג’ורי או דימום לא-מג’ורי בעל חשיבות קלינית. חולים עם תרומבואמבוליזם ורידי על-רקע ממאירות חולקו באקראי לטיפול ב-Apixaban במינון 10 מ”ג, פעמיים ביום, למשך שבוע, לאחר מכן ניתן הטיפול במינון 5 מ”ג, פעמיים ביום, למשך שישה חודשים, או לטיפול בזריקות תת-עוריות של Dalteparin (פרגמין, 200 יחידות בינלאומיות/ק”ג במשך חודש אחד ולאחר מכן 150 יחידות/ק”ג פעם ביום).
מבין 300 חולים שנכללו במחקר, 287 חולים נכללו בניתוח הנתונים. מחלה גרורתית זוהתה ב-66% מהמשתתפים במחקר; 74% מהמשתתפים קיבלו במקביל טיפול כימותרפי.
בקרב 145 החולים בקבוצת הטיפול ב-Apixaban לא תועדו מקרים של דמם מג’ורי, זאת בהשוואה ל-שיעור של 1.4% בקרב 142 המטופלים ב-Dalteparin (p=0.138, יחס סיכון לא ניתן להערכה לאור העדר מקרי דמם מג’ורי בקבוצת הטיפול ב-Apixaban). הישנות תרומבואמבוליזם ורידי תועדה ב-0.7% מהמטופלים ב-Apixaban, בהשוואה ל-6.3% מהמטופלים ב-Dalteparin (יחס סיכון של 0.099; רווח בר-סמך 95% של 0.013-0.780, p=0.281). שיעור אירועי דמם מג’ורי או דמם לא-מג’ורי בעל חשיבות קלינית עמדו על 6% בשתי הקבוצות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול פומי ב-Apixaban בחולים עם תרומבואמבוליזם ורידי על-רקע מחלה ממארת לווה בשיעור נמוך של אירועי דמם מג’ורי והישנות תרומבואמבוליזם ורידי.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!