במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למשלב Exemestane (ארומזין) עם Palbociclib (אייברנס) וטיפול לדיכוי תפקוד שחלתי תועלת קלינית, בהשוואה לטיפול ב-Capecitabine (קסלודה) בנשים לפני-מנופאוזה עם סרטן שד גרורתי, חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי ל-HER2.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הפעילות כנגד-גידול והבטיחות של משלב Palbociclib עם טיפול אנדוקריני אל מול טיפול כימותרפי המבוסס על Capecitabine בנשים לפני-מנופאוזה עם סרטן שד גרורתי, חיובי לקולטנים להורמונים, שלילי ל-HER2.
המחקר הרב-מרכזי, אקראי, בתווית-פתוחה, בשלב 2, כלל משתתפות מ-14 מרכזים בדרום קוריאה. החוקרים התמקדו בנשים לפני-מנופאוזה בגילאי 19 שנים ומעלה, עם עדות להישנות או התקדמות המחלה במהלך טיפול קודם בטמוקסיפן. המשתתפות חולקו באקראי למשלב Palbociclib עם טיפול אנדוקריני (Exemestane פומי ו-Palbociclib פומי עם Leuprolide) או לטיפול כימותרפי (Capecitabine פומי). התוצא העיקרי היה הישרדות ללא-התקדמות המחלה.
מדגם המחקר כלל 184 נשים שחולקו באקראי לטיפול ב-Palbociclib עם טיפול אנדוקריני (92 נשים) או Capecitabine (92 נשים). שש נשים מקבוצת הטיפול ב-Capecitabine פרשו מהמחקר עוד לפני קבלת הטיפול.
במהלך חציון מעקב של 17 חודשים, חציון ההישרדות ללא-התקדמות עמד על 20.1 חודשים בקבוצת הטיפול ב-Palbociclib עם טיפול אנדוקריני, בהשוואה ל-14.4 חודשים בקבוצת הטיפול ב-Capecitabine (יחס סיכון של 0.659, p=0.0235).
נויטרופניה בדרגה 3 ומעלה על-רקע הטיפול התרופתי הייתה נפוצה יותר בקבוצת הטיפול ב-Palbociclib עם טיפול אנדוקריני, בהשוואה לטיפול ב-Capecitabine (75% לעומת 16%, בהתאמה). עוד מדווחים החוקרים כי 2% מהחולים בקבוצת הטיפול ב-Palbociclib עם טיפול אנדוקריני ו-17% מאלו תחת טיפול ב-Capecitabine פיתחו אירועים חריגים חמורים על-רקע הטיפול התרופתי. לא תועדו מקרי תמותה על-רקע הטיפול.
החוקרים מסכמים וכותבים כי משלב Palbociclib עם Exemestane וטיפול לדיכוי שחלתי מהווה אפשרות טובה לטיפול בנשים לפני-מנופאוזה עם סרטן שד גרורתי, חיובי לקולטנים להורמונים, שלילי ל-HER2, אשר לא הגיב לטיפול קודם בטמוקסיפן.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!