בקרב חולים מאושפזים עם בקטריאוריה אסימפטומטית (Asymptomatic Bacteriuria) שכיחות גבוהה של טיפול אנטיביוטי לא-הולם, אשר לא צפוי להביא לשיפור התוצאות ועשוי להביא להארכת משך האשפוז, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine.
החוקרים בחנו את גורמי הסיכון והתוצאים על-רקע טיפול במקרים של בקטריאוריה אסימפטומטית במסגרת מחקר רטרוספקטיבי שכלל 2,733 מבוגרים מאושפזים עם בקטריאוריה אסימפטומטית. הגדרת בקטריאוריה אסימפטומטית התבססה על העדר סימנים או תסמינים שענו על הקריטריונים האבחנתיים לזיהום בדרכי השתן לפי הגדרות ה-Infectious Disease Society of America וה-National Healthcare Safety Network.
בסיכומו של דבר, 2,259 חולים (83%) קיבלו טיפול אנטיביוטי לאורך חציון של שבעה ימים.
גורמים שנקשרו עם טיפול אנטיביוטי למצבי בקטריאוריה אסימפטומטית כללו גיל מבוגר (יחס סיכויים של 1.10 לכל עליה של 10 שנים בגיל), דמנציה (יחס סיכויים של 1.57), שינוי אקוטי במצב ההכרה (יחס סיכויים של 1.93), אי-נקיטת שתן (יחס סיכויים של 1.81), לויקוציטוזיס (ספירה לבנה של מעל 10,000 תאים/מיקרוליטר, יחס סיכויים של 1.55), בדיקת שתן חיובית (נוכחות Leukocyte Esterase או ניטריטים, או מעל 5 תאים לבנים בשדה בעוצמה-גבוהה, יחס סיכויים של 2.83) ותרבית שתן עם ספירת מושבות חיידקים של מעל 100,000 מושבות בשדה בעוצמה גבוהה, יחס סיכויים של 2.30).
הגורם הבולט ביותר שנקשר עם טיפול במצבי בקטריאוריה אסימפטומטית היה בדיקת שתן חריגה, אשר ככל הנראה משקפת פרשנות שגויה של הקריטריון האבחנתי להגדרת זיהום בדרכי השתן. החוקרים כותבים כי על רופאים להניח כי נוכחות חיידקים או ניטריטים בשתן הינה אבחנתית לזיהום בדרכי השתן, גם בהעדר תסמינים בדרכי השתן.
החוקרים לא זיהו תועלת לטיפול, אך מצאו כי הטיפול לווה בהארכת משך האשפוז בהיקף של 37%. בפרט, בקרב קשישים עם שינוי במצב ההכרה, רופאים רבים נטו לטפל במצבי בקטריאוריה אסימפטומטית גם בהעדר סימנים לזיהום, מתוך חשש לפספס ממצא חשוב.
JAMA Intern Med 2019
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!