תוספת מעכב PD-L1 לטיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי הובילה לעליה בשיעורי תגובה פתולוגית מלאה בנשים עם סרטן שד שלילי לשלושת הקולטנים להורמונים, בפרט כאשר הטיפול האימונותרפי ניתן ראשון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of Oncology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את תוצאות תוספת Durvalumab (אימפינזי) לטיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי סטנדרטי כנגד סרטן שד שלילי לשלושת הקולטנים. מחקר GeparNuevo הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, כפל-סמיות, בשלב II, בו חולקו נשים עם סרטן שד שלילי לשלושת הקולטנים לטיפול ב-Durvalumab או פלסבו, אשר ניתנו כל ארבעה שבועות בשילוב עם Nab-Paclitaxel ולאחר מכן טיפול כימותרפי סטנדרטי. בשלב החלון ניתן טיפול ב-Durvalumab או פלסבו בלבד למשך שבועיים לפני התחלת Nab-Paclitaxel.
מבין 174 נשים שנכללו במחקר, 117 נשים לקחו חלק בשלב החלון (גיל חציוני של 49.5 שנים, 65% עם מחלה בשלב IIA או בשלב מתקדם יותר, 87% מהגידולים היו חיוביים ל-PD-L1).
שיעורי תגובה פתולוגית מלאה עם Durvalumab עמדו על 53.4%, בהשוואה לשיעורים של 44.2% עם פלסבו (יחס סיכויים של 1.45, p=0.224). ההשפעה של Durvalumab תועדה רק בשלב החלון, בו תועדו שיעורי תגובה פתולוגית מלאה של 61% לעומת 41.4%, בהתאמה (יחס סיכויים של 2.22, p=0.035).
בשתי הקבוצות, שיעורי תגובה פתולוגית מלאה היו גבוהים יותר בנשים עם ריכוז גבוה יותר של stromal tumour-infiltrating lymphocyte (STIL). החוקרים זיהו מגמה לפיה שיעורי תגובה פתולוגית מלאה היו גבוהים יותר בגידולים חיוביים ל-PD-L1.
תופעות הלוואי הנפוצות ביותר על-רקע חיסוני כללו הפרעה בתפקודי התריס ותועדו ב-47% מהמטופלים.
ממצאי המחקר מעידים כי תוספת Durvalumab לטיפול כימותרפי כנגד סרטן שד שלילי לשלושת הקולטנים להורמונים מוביל לעליה בשיעורי תגובה פתולוגית מלאה, בפרט בחולים שטופלו רק ב-Durvalumab לפני התחלת טיפול כימותרפי.
Annals of Oncology, August 2019
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!