ממשרד יחסי ציבור ל עו”ד דוד פייל http://www.df-law.co.il/odot.php  המתמחה ברשלנות רפואית, תאונות דרכים ובתביעות מול חברות ביטוח וקופות חולים נמסר:

תביעת מיליונים נגד וולפסון: “איחור בשעה וחצי בביצוע ניתוח קיסרי גרם לשיתוק מוחין ליילוד בריא”

יולדת ובעלה הגיעו לבית החולים “וולפסון”, בשבוע ה-35 להריון, לאחר שהאישה חשב ברע, והתלוננה על ירידה בתנועות העובר. לדברי עו”ד דוד פייל, המייצג את המשפחה, כבר עם הגיעה לבית החולים אותרו אצל האישה תסמינים של רעלת היריון, “אך חרף כך ניסה הצוות הרפואי לזרז את הלידה, במקום ליילד אותה בניתוח קיסרי מידי, כמתבקש מהספרות הרפואית”.

לדברי ד”ר רמי מאור, מומחה למיילדות, אשר משמש עד מומחה מטעם התביעה, על הצוות הרפואי לבצע ניתוח קיסרי מידי ביולדת המגלה סימנים של רעלת היריון, וזאת לא יאוחר ממחצית השעה מאיתור התסמינים.

לדברי ד”ר מאור, מרישומי הלידה הקיימים עולה כי רק כעבור שעה וחצי מרגע אבחון רעלת ההיריון, הוחלט בוולפסון על ביצוע ניתוח קיסרי דחוף, וכתוצאה מהאיחור נולד התינוק כשהוא סובל משיתוק מוחין, ומשורה של נזקים נוירולוגיים קשים ובלתי הפיכים.

עו”ד פייל טוען בתביעה, כי “בנוסף לרשלנות ביילוד האישה, לא ערך הצוות הרפואי רישום מסודר ומלא של ממצאי הבדיקות והנתונים הרפואיים בעת הלידה”. לדבריו, הרישומים הקיימים דהויים, וקשה לקבל מהם אינדיקציה מהימנה של כל שלבי הלידה. לדברי עו”ד פייל, חרף הרישומים החסרים, עדיין ניתן להסיק כי הטיפול ביולדת לא עמד בנהלים המחייבים על פי הספרות הרפואית, וכי כתוצאה מכך סובל הילד משיתוק מוחין.

הורי הילד תובעים באמצעות עו”ד דוד פייל, פיצויים ממשרד הבריאות הממונה על בית החולים, בסכום של 12,000,000 ש”ח, בגין רשלנות ונזקי גוף. התביעה נידונה בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

בתביעה שהוגשה בימים אלה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נטען כי חרף אבחון מידי של רעלת היריון ביולדת, לא ביצעו בביה”ח וולפסון ניתוח קיסרי מידי, למרות שהספרות הרפואית מחייבת ביצוע ניתוח שכזה עד מחצית השעה מתחילת התסמינים.

האישה, כבת שלושים, הגיעה יחד עם בעלה לוולפסון, בשבוע ה-35 להריונה. היא התלוננה במחלקת יולדות של בית החולים על ירידה בתנועות העובר. כבר עם הגעתה בשעה 21:00, נמדדו אצלה ערכי לחץ דם גבוהים, ונמצא חלבון בשתן. בתביעה נטען שהצוות הרפואי הסביר לבני הזוג, על פי ממצאי הבדיקות הראשוניות, כי מדובר בסימנים אופייניים לרעלת הריון.

מהי רעלת הריון?

רעלת היריון (PET) הוא מצב רפואי המתרחש בכ-5% עד 7% מההריונות ומאופיין בשלושה תסמינים: עליית לחץ דם, עליה בכמות החלבון בשתן ובצקת. לאור העובדה כי שכיחות בצקות הינה גבוהה גם בהריונות נורמליים, לא משתמשים כיום בקיומה של בצקת כשלעצמה כקריטריון לצורך אבחון רעלת היריון. רעלת הריון מהווה מצב רפואי פתולוגי הכרוך בסיכון לתחלואה ואף תמותה של האם. יילוד העובר הינו האופן היחיד בו ניתן לסיים את רעלת ההיריון.

רעלת היריון מתרחשת בשכיחות גבוהה יותר אצל נשים צעירות בהריונן הראשון, עם זאת הספרות הרפואית מצביעה על שכיחות גבוהה בקרב נשים המבוגרות מגיל 35 בעלות עבר מיילדותי. בנות של נשים שהייתה להן רעלת היריון אף הן בעלות סיכון מוגבר ללקות ברעלת היריון.

רעלת היריון יכולה להתפתח החל משבוע 20 להיריון (עד לשבוע 32 זוהי רעלת היריון מוקדמת המקושרת בעליה בתחלואה), והיא עלולה להתרחש גם לאחר הלידה. במרבית המקרים, מתרחשת רעלת היריון במהלך השליש השני או השלישי של ההיריון.

“ההיריון עד הלידה היה תקין”

לדברי עו”ד פייל, עד לאותו רגע לא סבלה האישה מבעיות כלשהן בהריון, ובני הזוג הקפידו על מעקב הריון ועל ביצוע מלוא הבדיקות הנדרשות המומלצות, שיצאו תקינות. לאור ממצאי הבדיקה, הועברה האישה לחדר צירים, וחוברה למוניטור.

על פי הרשומה הרפואית המובאת בתביעה, מציינת הרופאה המתמחה, כ-20 דקות לאחר הגעת האישה לבית החולים, כי נצפתה האטה בדופק העוברי למשך 5 דקות, ולאחריה התאוששות איטית. עוד צוין ברישומים, כי נמצאו ממצאים המעידים על היעדר תנאים מתאימים ללידה וגינאלית.

“נתונים אלה חייבו כבר בשלב זה ביצוע ניתוח קיסרי דחוף, אשר בוצע בסופו של דבר באיחור גבוה”, אומר עו”ד דוד פייל. גם במדידת לחץ דם נוספת, נמצאו אצל האישה ערכי לחץ דם גבוהים.

לדברי עו”ד פייל, רישומי הלידה חסרים מאד, ונובעים, לדבריו, מפעולה שלא על פי הנהלים הקיימים לשמירת רשומות רפואיות. “חרף העובדה, שמוטלת על בית החולים חובה בחוק לשמור את הרשומה הרפואית, לרבות תרשימי המוניטור העוברי, תרשימים אלה נשמרו באופן שאינו מאפשר את קריאתם, קל וחומר את פענוחם”, אומר עו”ד דוד פייל. “במצב דברים זה לא ניתן ללמוד מהתרשימים מה היה מצבו של העובר עד לידתו, אולם די ברישום הדל שנערך, כדי להיווכח שהעובר היה שרוי במצוקה קשה”.

“למרות הצורך בניתוח קיסרי, הוחלט על זירוז לידה”

בתביעה נטען כי כעבור כשעה נצפתה במוניטור האטה נוספת בדופק העוברי, והרופאה, לאחר ייעוץ טלפוני עם הרופא הכונן, החליטה על זירוז הלידה. “זאת מבלי שהרופא הכונן טרח לבדוק את האישה”, מבהיר עו”ד פייל. ערכי לחץ הדם של האישה בשעה זאת המשיכו להיות גבוהים. כעבור 40 דקות החל תהליך של זירוז הלידה, ומיד לאחר מכן נכתב בדו”ח הרפואי, נצפו האטות נוספות בדופק העוברי. “רק בשעה 23:20 השכיל הצוות הרפואי להורות על סיום הלידה בניתוח קיסרי דחוף”. על פי התביעה, כעבור עשר דקות החל ניתוח בהרדמה כללית, שבמהלכו נמצאו מים מקוניאליים (מים שמהולה בהם צואה). 5 דקות מאוחר יותר נולד התינוק, שנזקק להנשמה. הוא אושפז בפגיית בית החולים למשך כחודש.

“הנתונים שנרשמו עם לידתו אינם מתיישבים הן עם מצבו הרפואי שלאחר הלידה, והן עם הספרות הרפואית”, אומר עו”ד פייל. לדבריו, הרישומים עם הלידה מצביעים על ילד המגיב לסביבתו, ובעל ציון תקין במבחן אפגר. “כיום סובל הילד משיתוק מוחין, ומשורה של נזקים נוירולוגיים קשים ובלתי הפיכים, שאין לייחס אותם אלא לרשלנות בביצוע הלידה” טוען עו”ד פייל. לדבריו, “בהיעדר תרשימי המוניטור העוברי, אשר אמורים היו לשפוך אור על מצבו של התינוק בעודו ברחם, נשללות מבית המשפט ראיות אותנטיות ובעלות חשיבות רבה”.

המומחה הרפואי: הניתוח הקיסרי בוצע באיחור של שעה וחצי

ד”ר רמי מאור, מומחה במיילדות ובגניקולוגיה, העביר חוות דעת רפואית התומכת בטענות המשפחה לרשלנות הצוות הרפואי, וחוות דעתו צורפה לתביעה. ד”ר מאור שימש בעברו כאחראי חדר לידה בבית חולים “וולפסון” ובבית חולים “פוריה”, ומשמש כיום כרופא נשים במסגרת שירותי בריאות כללית.

בחוות דעתו על המקרה ציין ד”ר מאור, כי שילוב נתוני הבדיקות שנערכו לאם, בהגיעה לבית החולים, חייב ביצוע ניתוח קיסרי בשלב מוקדם יותר דבר אשר לא נעשה. ד”ר מאור קבע בחוות דעתו, כי הצוות הרפואי חרג מהפרקטיקה הרפואית המקובלת גם בהערכת מצבה של היולדת, שכן לא ערך לה בדיקות נוספות הנדרשות במצב זה. בנוסף, למרות תוצאת החלבון בשתן, לא ביצע הצוות הרפואי מעקב אחר מתן השתן של היולדת. ד”ר מאור קבע, כי התנהלות נכונה של הצוות הרפואי, בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת, הייתה מביאה אותו למסקנה הבלתי נמנעת, שמדובר במצב של רעלת הריון. לדבריו, תרשים המוניטור המצביע על סבל עוברי תוך רחמי מתמשך ומתגבר, “עניין המחייב את סיום ההיריון בניתוח קיסרי באופן מיידי”. ד”ר מאור הוסיף, כי מרגע שמתקבלת אינדיקציה לניתוח קיסרי דחוף, יש לבצעו תוך 30 דקות. במקרה של האישה, הניתוח בוצע באיחור של שעה וחצי. “השלכותיה של ההשתהות המיותרת בביצוע הניתוח הקיסרי המתבקש באו לידי ביטוי במהרה”, ציין ד”ר מאור. “כפי שמתואר ברישומי הצוות הרפואי, נצפו האטות חוזרות, משתנות ומאוחרות בדופק העוברי”.

“פעולות הצוות החמירו את מצבו”

לטענת ד”ר מאור, היולדת פיתחה רעלת הריון, ואין זה מפתיע שבהיעדר טיפול הולם, הופיעו במוניטור האטות בקצב לבו של היילוד, המצביעות על אי ספיקה שלייתית. הוא הוסיף, כי גם כאשר הרופאה התורנית התייעצה טלפונית עם הרופא הכונן, בחר האחרון להתחיל בזירוז לידה, במקום להורות על ניתוח קיסרי דחוף, כפי שהתחייב. בסיכום חוות דעתו כותב ד”ר מאור, כי “לו פעל הצוות הרפואי אחרת, לא רק שניתן היה למנוע את הנזק שנגרם לעובר סביב לידתו – הפעולות שבהן בחר הצוות אף החמירו עוד יותר את מצבו של התינוק, והסבו לו נזק נוסף”.

בתביעתם טוענים ההורים, באמצעות עו”ד פייל, לרשלנות מצד הצוות הרפואי ובית החולים. “כתוצאה מרשלנות בית החולים במהלך הטיפול בתינוק, אשר גרם לו להגיע למצבו הקוגניטיבי והנוירולוגי החמור, נזקק הילד להשגחה מתמדת מרבית שעות היממה, וכן לסיוע מוגבר בכלל פעולות היומיום”. לדברי עו”ד פייל הילד סובל מנכות ומקשיים נפשיים, וכן נזקק לטיפולים ממושכים, הכרוכים בהוצאות כלכליות גבוהות של הוריו. עוד נטען, כי הורי הילד נאלצו להפסיד ימי עבודה רבים לצורך הטיפולים בו, וכי הוא נזקק לעזרת הזולת על כל צעד ושעל.
לפיכך, ולאור הסבל הרב שנגרם לו, תובעים הוריו ממשרד הבריאות, הממונה על בית החולים “וולפסון”, פיצויים בסכום של 12,000,000 ש”ח, בגין רשלנות ונזקי גוף. התביעה נידונה בימים אלה בבית משפט המחוזי בתל אביב. טרם הוגש כתב הגנה.

להלן תגובת בית החולים וולפסון:

במענה לפנייתך, ברצוננו להדגיש כי המדובר באירוע שהתרחש בשנת 2000.

טרם קיבלנו לידינו את כתב התביעה על הטענות המפורטות בו.

המרכז הרפואי יגיב במסגרת ההליכים המשפטיים.

ככל שהייתה רעלת הריון, אין מדובר באינדיקציה לניתוח קיסרי אלא ליילוד בלבד, כפי שנעשה במקרה זה.

בברכה,

דוברות המרכז הרפואי וולפסון