מחקר קנדי מחדש מאשר את הממצאים של מחקר PARTNER, מהם עולה כי פרוצדורת TAVI/TAVR (Transcatheter Aortic Valve Implantation/Replacement) הינה אפשרות טובה במיוחד בטיפול בנשים קשישות.
לדברי החוקרים, על-פי תוצאות המחקר, בנשים תוצאות טובות מאוד לאחר TAVR, ויש להעלות אפשרות זו בטיפול בנשים עם היצרות חמורה של מסתם הוותין ותסמינים הדורשים טיפול. מתוצאות המחקר עולה כי בנשים לאחר TAVI הסיכון לתמותה בתוך שנתיים נמוכים ב-40%, בהשוואה לגברים.
מניתוח לפי תתי-קבוצות של מחקר PARTNER 1A (Placement of Aortic Transcatheter Valves) עלה כי התועלת לאחר שנה מבחינת שיעורי התמותה עם מסתמי Sapien, בהשוואה להתערבות ניתוחית, הייתה גדולה יותר בנשים בהשוואה לגברים, אך חלק מהמחקרים הקטנים שבחנו הבדלים בין המינים בתוצאות TAVI העלו תוצאות סותרות.
כעת בחנו החוקרים את הנתונים אודות 641 חולים לאחר TABI בוונקובר וקוויבק. נשים היוו 51.3% מהמשתתפים במחקר. הגישה הטרנס-אפיקאלית שימשה במקום גישה טרנס-פמוראלית ב-51.7% מהנשים וב-38.1% מהגברים. בקשישים קשישות וחלשות, לעיתים קרובות כלי הדם קטן מדי ואין אפשרות להעביר את הצנתר דרך העורק הפמוראלי, ולכן נבחרה גישה טרנס-אפיקאלית.
החוקרים מסבירים כי זו הפעם הראשונה בה הייתה להם אפשרות לבחון נתונים כאשר נשים מהוות לפחות ממחצית ממדגם המחקר. במרבית המחקרים להערכת טיפולים במחלות לב וכלי דם, נשים מהוות עד רבע מכלל המשתתפים. כנראה שהיו זמינות יותר נשים מאחר ומדובר במדגם מבוגר מאוד (גיל ממוצע של 83 שנים בנשים ו-82 שנים בגברים), ונשים נוטות לשרוד יותר מגברים.
בתחילת המחקר, המפל האאורטלי היה גבוה יותר והתפקוד הכלייתי היה ירוד יותר בנשים במחקר, אך מקטע הפליטה שלהן היה טוב יותר משל הגברים, בעוד שבגברים נרשמה שכיחות גבוהה יותר של אוטמים לבביים קודמים, פרוצדורות רה-וסקולריזציה קודמות ומחלת ריאות חסימתית כרונית.
בתוך שלושים ימים מהפרוצדורה, בנשים תואר שיעור גבוה יותר של סיבוכים וסקולאריים (12.4% לעומת 5.4%, p=0.003), הן קיבלו יותר מנות דם (9.5% לעומת 3.6%, P=0.005), שכיחות דימומים מג’וריים/מסכני-חיים הייתה גבוהה יותר (21.6% לעומת 15.8%, P=0.08).
עם זאת, בקבוצת הגברים נרשם סיכון מוגבר לתמותה במהלך החודש הראשון (11.2% לעומת 6.5%, P=0.05) ויחס הסיכויים המתוקן לתמותה מכל-סיבה לאחר שלושים ימים עמד לטובת נשים בהבדל של 39% (p=0.01). יתרון זה נותר למשך לפחות שנתיים. יחס הסיכון לתמותה לאחר שנתיים בהשוואת נשים אל מול גברים עמד על 0.60 (p=0.008).
במאמרם כותבים החוקרים כי לא סביר כי הבדלים בתחילת המחקר אחראיים ליתרון שתועד בנשים, לאור התקנון הנרחב לגורמים דמוגרפים, פרוצדוראליים וקליניים. הם מציינים כי הוכח בעבר כי למין השפעה על רימודלינג לבבי ופיברוזיס, וכי פיברוזיס אינטרסטיציאלי לרוב בולט יותר בלבבות של גברים. רמות פיברוזיס נמוכות יותר בנשים עשויות להסביר את הנסיגה המהירה יותר של היפרטרופיה של שריר הלב לאחר תיקון היצרות מסתם הוותין, ולהסביר באופן חלקי את התוצאות הטובות יותר שתועדו בנשים, בהשוואה לגברים.
J Am Coll Cardiol 2012
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!