מתן טרום-לידתי של סטרואידים להבשלת ריאות העובר הינו יעיל יותר כאשר ניתן בשבוע הקודם ללידה (מתוך American Journal of Obstetrics & Gynecology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של ירחון American Journal of Obstetrics & Gynecology עולה כי סטרואידים הינם יעילים יותר במניעת תחלואה נשימתית ביילוד כאשר ניתנים בשבוע הקודם ללידה. כתוצאה מכך, מציעים החוקרים כי על תזמון מתן המנה הראשונה של קורטיקוסטרואידים טרום-לידתיים (Antenatal corticosteroids, ACS) להישקל בקפידה.

החוקרים סקרו באופן רטרוספקטיבי נתונים אודות 254 יילודים אשר נולדו ל-220 אמהות. הם מדווחים כי 61% מהילודים (154 במספר) נולדו לכל היותר שבוע לאחר מתן ה-ACS. עבור יתר היילודים, פרק הזמן שחלף ממתן הסטרואידים ועד ללידה היה 8-14 יום ב-24% (60 ילודים), 15-21 יום (11%, 28 ילודים) או 22-28 יום (5%, 12 ילודים).

בסך הכל, תינוקות לאמהות אשר קיבלו ACS בשבוע שקדם ללידה הראו סיכון נמוך משמעותית להזדקק לצנרור הקנה בהשוואה לאלו אשר אמהותיהם קיבלו טיפול זה בין 8 ל-21 יום לפני הלידה.

בנוסף, עבור תינוקות אשר נולדו בין שבועות 28 ו-30 להיריון, הסיכון לצורך בצנרור הקנה היה נמוך יותר באם אמהותיהם קיבלו ACS זמן קצר לפני הלידה, בהשוואה לאלו שקיבלו את הטיפול מוקדם יותר. עם זאת, בקרב אלו אשר נולדו מחוץ לטווח זה של גיל ההיריון (בין אם לפני שבוע 28 או אחרי שבוע 30) פרק הזמן בין מתן ה-ACS ובין הלידה היה בעל השפעה מועטה בלבד על הסיכון לצורך בצנרור הקנה.

החוקרים מוסיפים כי תזמון מתן ה-ACS לא השפיע משמעותית על הסיכון של התינוק להזדקק להנשמה בלחץ חיובי מתמשך (Continuous positive airway pressure, CPAP) או להתפתחות Respiratory distress syndrome (RDS) או מחלת ריאות כרונית, אולם זאת עם שני יוצאי דופן: ראשית, הסיכון להתפתחות מחלת ריאות כרונית, והסיכון להתפתחות תוצא משולב הכולל מחלת ריאות כרונית, דימום מוחי תוך-חדרי, Necrotizing enterocolitis (NEC), אלח דם מוכח או לויקומלציה פרי-וונטריקולארית (PVL), היו גבוהים משמעותית כאשר האמהות קיבלו ACS בין 15 ו-21 יום לפני הלידה בהשוואה לקבלת הטיפול במהלך השבוע שקדם ללידה.

לאור הראיות שהצטברו בתחום עד כה, לרבות עבודתם הנוכחית, מסכמים החוקרים כי ההשפעה של ACS הולכת ויורדת כאשר פרק הזמן בין השלמת קורס ה-ACS ובין הלידה מתארך אל יותר משבעה ימים, דבר המוביל לסיכון מוגבר לצורך בצנרור הקנה ולסיכון מוגבר להתפתחות מחלת ריאות כרונית. עם זאת, החוקרים מדגישים כי הדבר נכון רק עבור תינוקות אשר נולדים בין שבוע 28 ו-30 להיריון.

Am J Obstet Gynecol 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן