ממחקר חדש, שפורסם בגיליון ינואר של Pediatrics עולה, כי שיעור הליקויים הנוירו-התפתחותיים ירד בקרב תינוקות במשקל לידה נמוך ביותר במהלך השנים 2000-2002.

החוקרים מציינים, כי שיעור הליקויים הנוירו-התפתחותיים בקרב תינוקות במשקל לידה נמוך ביותר עלה במהלך שנות התשעים. לדבריהם, טיפולים חדישים עשויים היו להשפיע לטובה על התוצאות הנאונטליות.

במסגרת המחקר, השוו החוקרים טיפולים נאונטלים שונים ואת תוצאותיהם בין כלל התינוקות במשקל לידה נמוך ביותר שנולדו בשנים 2000-2002 (תקופה 3) ובין שתי תקופות מוקדמות יותר: 1982-1989 (תקופה 1) ו-1990-1999 (תקופה 2).

סה”כ השתתפו 496 תינוקות במשקל לידה נמוך ביותר שנולדו במהלך תקופה 1, 749 שנולדו בתקופה 2, ו-233 שנולדו במהלך תקופה 3. טיפולים, שיעורי תמותה והישרדות עם וללא ליקוי בגיל מתוקן של 20 חודשים הושוו בין התקופות השונות.

נמצא, כי בין תקופות 1 ו-2, עלתה ההישרדות מ-49% ל-68%, בדומה לתחלואה הנאונטלית. הדבר הביא לעלייה בהישרדות ללא ליקוי נוירו-התפתחותי, אך העלה בנוסף הישרדות עם ליקוי זה. שינויים בטיפול במהלך תקופה 3 כללו עלייה בשימוש טרום לידתי בסטרואידים וירידה בשימוש בהם לאחר הלידה, זאת ללא שינוי בשיעור מחלת ריאות כרונית. שיעורי ספסיס ודימום חמור בחדרי המוח ירדו, ומעקב הראה, כי שיעור שיתוק מוחין ירד מ-13% ל-5%, והביא לירידה בליקוי הנוירו-התפתחותי מ-35% ל-23%. כתוצאה מכך, במהלך תקופה 3 לעומת תקופה 2, ההישרדות ללא ליקוי עלתה, ואילו ההישרדות עם ליקוי ירדה.

לסיכום, מאז שנת 2000, שיעור ליקויים נוירו-התפתחותיים ירד בקרב תינוקות במשקל לידה נמוך ביותר. מגוון של גורמים פרינטלים ונאונטלים נמצאו קשורים לשיפור בתוצאות, כולל עלייה בשימוש הטרום לידתי בסטרואידים ועלייה בניתוחים קיסריים, וכן ירידה בספסיס, באנומליות אולטראסוניות חמורות בגולגולת ובשימוש בסטרואידים לאחר הלידה, למרות היעדר שינוי בשיעור מחלת ריאה כרונית.

PEDIATRICS 2007, 119: 37-45

הערות עורך:

מחקר זה בדומה למחקרים אחרים מציג את ההשפעות המיטיבות שיש למתן סטרואידים טרום הלידה לאמהות לפגים. לפי החוקרים, השינוי העיקרי הוא העלייה בשכיחות מתן הסטרואידים האנטנטלית ועלייה בשיעור הניתוחים הקיסריים ובכך העלו את ההשרדות ללא ליקוי משמעותי. מאכזב מעט לדעתי כי השיפור העיקרי שגרם לתוצאה המבורכת הזו הגיע דווקא מצד הפרינטולוגיה ולא הניאונטולוגיה.