Hooton TM et al. N.Engl.J.Med 2000;343:992

בקטראוריה אסימפטומטית (ריכוז חיידקים בשתן מעל ל – 105 חיידקים בני אותו זן במיליליטר שתן ללא כל סימפטומים) הינה נפוצה ומגיעה לשיעור של כ- 5% בגילאי 40-18 ושיעור גבוה פי-4 בקרב נשים מבוגרות המרותקות למיטתן (עד 50% בקרב נשים המבצעות צינטורים עצמיים). תופעה זו נחקרה רבות בקרב נשים הרות (שם שכיחותה מגיעה עד לכ- 7%). מצבים מסוימים (נשים בהריון, לפני ניתוחים אורולוגים, מושתלי כליה וחולים נויטרופנים) מאופיינים במעבר מהיר למחלה סימפטומטית ואף מסוכנת ולכן מהווים אינדיקציה לטיפול אנטיביוטי ע"ר ממצא של בקטראוריה אסימפטומטית. לעומת זאת, למרות שכיחותה, בקטראוריה אסימפטומטית לא נחקרה באופן פרוספקטיבי מעמיק בנשים שאינן הרות ומעט ידוע על הפתוגנזה, גורמי הסיכון ומהלך המחלה.

שיטות המחקר:
במחקר נכללו נשים בגילאי 40-18 אשר גוייסו הן במסגרת קליניקה המספקת שרותי רפואה לסטודנטים (348 נשים – אוניברסיטת וושינגטון) והן מסגרת HMO בעיר סיאטל (448 נשים). סה"כ גוייסו 796 נשים. כל הנשים השתמשו באמצעי מניעה החל מהחצי שנה שטרם המחקר. כל הנשים שללו: הריון, רצון להרות במהלך שנת המחקר, מחלות כרוניות ומומים במערכת השתן. כמו כן, נפסלו נשים אשר לקו ביותר מארוע אחד של UTI במהלך השנה שטרם המחקר. כל הנשים עברו בדיקה ראשונית שכללה שאלון, בדיקת סוג דם ותרבית שתן. לכל הנשים ניתן יומן בו הן דיווחו מדי יום על פעילות מינית, שימוש באמצעי מניעה, שימוש באנטיביוטיקה ופרוט סימפטומים ואגינליים ואורינריים. הנשים אשר גוייסו כסטודנטיות עברו בדיקה חוזרת (שאלון ותרבית שתן) מידי חודש (בתחילה מדי שבוע). הנשים מקבוצת ה-HMO עברו בדיקה מדי חודשיים, אך שלחו משטח אגאר לבדיקת שתן (לשם תרבית) מדי חודש.
בקטראוריה אסימפטומטית הוגדרה במעל ל- 100,000 חיידקים במ"ל משתן (אמצע זרם) הניתן ע"י אישה ללא תלונות במהלך ביקור מרפאתי מתוכנן. דלקת בדרכי השתן הוגדרה באם אובחנה דלקת ע"י גורם בריאות מוסמך או באשה סימפטומטית עם מעל ל- 100 חיידקים בני אותו זן בתרבית שתן.

תוצאות:
סה"כ גוייסו כאמור 796 נשים הכוללות יחדיו 323 שנות חיים ונאספו 5731 תרביות שתן.

כפי המשתמע מהטבלה, השכיחות לדגימה (שהיא בעצם השכיחות החודשית) של בקטראוריה אסימפטומטית היתה 6 – 5 אחוז. סה"כ כ- 24-21 מהנשים "סבלו" לפחות מארוע אחד של בקטראוריה אסימפטומטית (משפט וניגוד בתוכו…) במשך חצי שנת המחקר. 5% מכלל הנשים הדגימו שתי בדיקות עוקבות עם בקטראוריה אסימפטומטית. החיידק הנפוץ היה כצפוי E.Coli אשר בודד ב- 80-77 אחוז מהתרביות.
גורמי סיכון לבקטראוריה אסימפטומטית:
שני גורמי הסיכון אשר נמצאו כמובהקים בשתי הקבוצות היו קיום יחסי מין בשבוע שטרם הבדיקה (RR 1.25) ושימוש בדיאפרגמה עם קוטלי זרע (RR=1.55). לא נמצא קשר בין הסיכון לבקטראוריה לבין גיל, מוצא, ארועי UTI בעבר ומצב משפחתי.

"מהלך טבעי" של בקטראוריה אסימפטומטית: מבין 65 נשים אשר אובחנו עם בקטראוריה אסימפטומטית, ל-52% נמצא שתן תקין בביקורת הבאה, 33% הדגימו שוב בקטראוריה אסימפטומטית (מרביתן עם אותו הזן של E.Coli) ו- 15% סבלו מדלקת סימפטומטית.
UTI לאחר בקטראוריה אסימפטומטית: כ- 8% מהנשים סבלו מדלקת בדרכי השתן תוך שבוע לאחר בקטראואיה אסימפטומטית, זאת לעומת רק 1% של דלקות סימפטומטיות בשבוע שלאחר מתן דגימת שתן תקינה (כלומר דגימה אשר הכילה פחות מאשר 105 מושבות). יש לציין כי בקטראוריה אשר לוותה בפיוריה הובילה לדלקת סימפטומטית תוך כשבוע ב- 15% מהמקרים. במרבית המקרים נבדק תת הסוג של החיידק ולרוב נמצא כי החיידק זהה לזה שהתגלה בתרבית האסימפטומטית שניתנה כשבוע קודם לדלקת.

דיון:
זיהום אסימפטומטי בדרכי השתן הינו שכיח בקרב קבוצת הנשים הצעירות. הסיכון לבקטראוריה אסימפטומטית בקרב נשים פעילות מינית בגילאים 40-18 עומד על 6-5 אחוז ואיננו שונה מזה המדווח במהלך הריון. הזיהומים האסימפטומטיים היו לרוב זמניים – שיעור התרביות הנשנות המדגימות שוב בקטראוריה עמד על 26%, נמוך בהרבה מהשיעור המדווח בספרות והעומד על כ- 80%. כבמחקרים קודמים, גם כאן זיהום אסימפטומטי היווה גורם סיכון לדלקת סימפטומטית (פי-8 מאשר לאחר תרבית שתן תקינה). הסיכון גבר פי- 2 כאשר נוכחות מושבות החיידקים לוותה בפיוריה (תאי דם לבנים בשתן). המזהמים היו זהים בשני המקרים, לרוב E.Coli. גורמי הסיכון לזיהום אסימפטומטי דומים לאלו של דלקת פעילה וכוללים קיום יחסי מין ושימוש באמצעי מניעה כגון דיאפרגמה וקוטלי זרע. מחקר זה מסייע להבנתנו את המהלך הקליני של זיהום אסימפטומטי בדרכי השתן בנשים צעירות. אומנם לא נראה כי יש מקום לבצע תרביות שתן שיגרתיות בנשים שאינן הרות, אך יש במחקר משום תמיכה במתן טיפול כאשר מזוהה תרבית שתן חיובית.