בחולים עם החמרת אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל עם תגובה תת-אופטימאלית לטיפול במשתנים תועדה תגובה משתנת והפרשת נתרן בשתן טובה יותר עם Chlorthalidone לעומת Spironolactone. ממצאי המחקר אינם תומכים בהשערה כי יחס אשלגן: קריאטינין בשתן עשוי לסייע בהנחיית בחירת המשתן המועדף בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור תחת טיפול במשתני לולאה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם החמרת אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור נדרשים להגברת טיפול במשתנים. עם זאת, גישת הטיפול הטובה ביותר אינה ידועה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את התועלת של חישוב יחס אשלגן: קריאטינין בשתן לחיזוי תגובה לטיפול במשתנים והפרשת נתרן בשתן בעקבות מתן תיאזידים או אנטגוניסטים לקולטן למינרולקורטיקואידים במדגם חולים עם החמרת אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל.
מדגם המחקר כלל 44 חולים (גיל חציוני של 85 שנים, 68.2% נשים) עם החמרת אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל ותגובה תת-אופטימאלית לטיפול במשתני לולאה. התוצא העיקרי היה קשר בין יחס אשלגן: קריאטינין בשתן ובין ההשפעה המשתנה והפרשת נתרן בשתן עם Chlorthalidone לעומת Spironolactone לאחר 24 שעות ו-72 שעות.
מניתוח רב-משתני עלה כי ההשפעה של Chlorthalidone לשיתון ולהפרשת נתרן בשתן הייתה גדולה יותר בכל רמות יחס אשלגן: קריאטינין. בקטגוריה העליונה, מתן Chlorthalidone לוותה בעליה מובהקת סטטיסטית בהפרשת נתרן לאחר 24 שעות ולאחר 72 שעות.
טיפול ב-Chlorthalidone לעומת Spironolactone הדגים הפרש הפרשת נתרן בשתן של 25.7 מילימול/ליטר לאחר 24 שעות (p=0.098) ושל 24.8 מילימול/ליטר לאחר 72 שעות (p=0.0106).
ניתוח רב-משתני הצביע על עליה משמעותית בשיתון מצטבר לאחר 72 שעות ללא תלות ביחס אשלגן: קריאטינין בשתן בקרב חולים תחת טיפול ב-Chlorthalidone.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר אינם תומכים בתרומה של יחס אשלגן: קריאטינין בשתן להנחיית בחירת טיפול בתיאזידים או אנטגוניסטים לקולטן למינרולקורטיקואידים בחולים עם החמרת אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור תחת טיפול במשתני לולאה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!