יו”ר ועדת הבריאות ח”כ אוריאל בוסו: “הצעת חוק עם ערך חברתי חשוב. נקדם אותה במושב החורף.”

ועדת הבריאות בראשות ח”כ אוריאל בוסו קיימה היום (שני) דיון ראשון בהצעת החוק שתסדיר את העיסוק בפודולוגיה, שעניינו טיפול בכף הרגל, בעיקר בקרב חולי סכרת. בישראל, מקצוע הפודולוגיה אינו נלמד ואף אינו נכלל בין המקצועות המוכרים במסגרת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס”ח–2008. משום כך פודולוגים לא זכאים לקבל תעודה בישראל. מקצוע הפודולוגיה דומה למקצוע הפודיאטריה, שכן כלול בחוק. עם זאת, המקצועות שונים זה מזה במספר תכנים וסמכויות, ולפיכך מבקשים המציעים להסדירו בנפרד, כמקצוע נוסף בחוק.”

יוזם הצעת החוק ח”כ יוסף טייב: “החוק הזה נדרש מזה שנים והגשתי אותו כבר בכנסות קודמות. החוק יעזור לחולי סכרת וגם יעודד עלייה מצרפת, שם קיים המקצוע, וכן במקומות  נוספים. מדינת ישראל היא מדינת עלייה וחובתנו לאפשר למי שרוצה לעלות לארץ, להמשיך ולעסוק במקצוע שלו. אין בכוונתי להוריד את את הרמה. ההיפך.”

מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים פרופ’ שאול יציב: “עד היום התעכבה ההכרה במקצוע הפודולוגיה כי בחוק מקצועות הבריאות, שעבר ב-2008, כלולים מקצועות אקדמיים ואילו פודולוגים שלמדו בצרפת 3 שנים, בהיקף של 5000 שעות, קיבלו תעודה, אולם לא תואר אקדמי. השוויתי את הסילבוס שלהם לעומת אלה שלמדו בארה”ב בהיקף דומה אבל שם כן מקבלים תואר אקדמי בסוף הלימודים. ההבדל המשמעותי ביניהם הוא בביצוע פעולות חודרניות, כמו הרדמה של כף הרגל. שקלנו כל מיני אופציות והוראת שעה זאת האופציה שאפשר בהחלט לקחת אותה בחשבון. במהלך התקופה הפודולוגים יעברו הכשרה אקדמית ואז ייכנסו תחת החוק. הבעיה היחידה באופציה הזאת היא שאין בארץ מסלול אקדמי שניתן להפוך מקצוע מלא אקדמי – לאקדמי. בחוק אוחיון היה מעבר של עוסקים בפיזיותרפיה וריפוי ועיסוק לכאלה שנכללים כיום בחוק מקצועות הבריאות.“ ח”כ טייב: “אני מתנגד להעברה הצעת החוק כהוראת שעה, אלא בחקיקה כללית. אולי להכניס הוראת מעבר.”

נציגת הפודולוגים אריאלה מילר: “ישראל מובילה בקטיעות רגל סכרתיות. המקצוע קיים בכל רחבי העולם אך לא נלמד בישראל. משום כך, פודולוגים לא יכולים לעבוד בקופות החולים ובבתי חולים ובהיעדר רישיון אין הפודולוג זכאי גם לביטוח פרא רפואי. יש לנו בצרפת הרבה יותר שעות הכשרה בעבודה מעשית והכשרה טכנולוגית, מאשר במדינות אנגלו סכסיות.”

ת ארגון קעליטה אסתר בלום: “מתעלמים מ-40 עולים מצרפת שממתינים להסדרה בארץ.”

ד”ר פרוספר קורקוס, רופא מומחה לטיפול בכף רגל סוכרתית: “כשנוצר עיוות כמו יבלות או ציפורן חודרנית אצל אדם סוכרתי הוא נכנס לסיכון של קטיעה. תשומת הלב הממוקדת מצד הפודולוג לכף הרגל של האדם הסוכרתי היא מאד חשובה, גם בהיבט של חינוך ומודעות.”

יונה דהן: “עליתי לארץ לפני שנה, אחרי שלמדתי בצרפת 3 שנים פודולוגיה. היום אני חובשת בנח”ל ואני רואה כל יום חיילים עם בעיות בכפות הרגליים. לפעמים הם מקבלים תור לרופא שלא יודע לטפל. אני כפודולוגית יודעת לטפל בזה. אני יכולה לטפל בהם עם ציפורן חודרנית ואם לא – הם עלולים כבר להגיע לניתוח בבי”ח.” נציגת הפודולוגים אריאלה מילר הוסיפה: “בעבר היו פודולגים שעשו מילואים בצריפין אבל הם פרשו. כיום אין בצבא רופאים מומחים כאלה ומפנים מטופלים לבי”ח או לטיפול פרטי.”

הפודולוג דוד דנה: “16 שנה אני עובד בארץ ורואה שהתפקיד שלנו לא משתנה. המנקה מקבלת משכורת גבוהה יותר ממני. עבדתי בבי”ח בפריז והפרופ’ אמר לי שהטיפול הכי חשוב הוא הטיפול המונע. אנחנו הפודולוגים מהווים את החלק שימנע את המצב הכי גרוע של ניתוח וקטיעה. אין לנו אפילו מספר רישיון. אפילו להמליץ על משחה אנטיספטית אנחנו לא יכולים. לעומתנו, מי שבא מאנגליה מקבל כן רישיון.”

ד”ר משה קוליקובסקי מהחברה לרגל סוכרתית וריפוי פצעים: “אפילו במדינות עולם שלישי כמו קובה יש מקצוע כזה. המקצוע הזה חסר מאד בישראל. זה מקצוע שבא להציל גפיים. אנחנו בפיגור של 30 שנה אחרי ארה”ב. יש 8 פודיאטורים רשומים בארץ. אין הבדל בינו לבין פודולוג אז צריך להכיר במקצוע הזה בארץ.”

יו”ר ועדת הבריאות ח”כ אוריאל בוסו סיכם: “להצעת החוק הזאת יש ערך חברתי חשוב והיא תסייע מאד לקליטת העולים מצרפת העוסקים במקצוע זה. בנוסף, תסדיר הצעת החוק את המקצוע כך שציבור המטופלים הזקוק לו יזכה לטיפול מיטבי. את הצעת החוק נקדם במושב החורף הקרוב. אולי נכניס את מקצוע הפודולוגיה כמו שחוקקנו את מקצוע עמית רופא.”

להצעת החוק במאגר החקיקה הלאומי לחצו כאן

אורית הראל, דוברות הכנסת