מנתונים חדשים ממחקר DAPA-HF עולה כי רמות מוגברות של CA-125 מנבאות סיכון מוגבר להחמרת אי-ספיקת לב או תמותה קרדיווסקולארית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American college of Cardiology. טיפול ב-Dapagliflozin הפחית את הסיכון להחמרת אי-ספיקת לב או תמותה קרדיווסקולארית, ללא תלות ברמות CA-125.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רמות מוגברות של CA125 הן סמן לגודש ועשויות לנבא את התוצאות בחולי אי-ספיקת לב. אין מידע רב אודות חשיבות רמות האנטיגן בחולים אמבולטוריים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין רמות CA125 והשינויים ברמות הסמן ובין התוצאים בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל בחולים שלקחו חלק במחקר DAPA-HF (או Dapagliflozin and Prevention of Adverse Outcomes in Heart Failure) ואת הקשר עם השפעת הטיפול ב- Dapagliflozin.
התוצא העיקרי היה משלב של אירוע ראשון של החמרת אי-ספיקת לב או תמותה קרדיווסקולארית. רמות CA-125 נמדדו בתחילת המחקר ו-12 חודשים לאחר ההקצאה האקראית.
חציון רמות CA-125 עמד על 13.04 יחידות/מ”ל ב-3,123 מבין 4,774 חולים עם נתונים זמינים.
בהשוואה לרמות CA-125 בטווח התקין (עד 35 יחידות/מ”ל), בחולים עם רמות גבוהות מהטווח העליון של הנורמה תועד סיכון גבוה יותר לתוצא העיקרי (יחס סיכון מתוקן של 1.59, רווח בר-סמך 95% של 1.29-1.96).
הסיכון המתוקן לתוצא העיקרי בהשוואה לרבעון הראשון (עד 8.78 יחידות/מ”ל) עמד על 0.94 (רווח בר-סמך 95% של 0.71-1.24) באלו ברבעון השני (8.79-13.04 יחידות/מ”ל), 1.22 (רווח בר-סמך 95% של 0.94-1.59) באלו ברבעון השלישי (13.05-21.3 יחידות/מ”ל) ועל 1.63 (רווח בר-סמך 95% של 1.28-2.09) באלו ברבעון הרביעי (21.14 יחידות/מ”ל ומעלה).
ההשפעה החיובית של Dapagliflozin לעומת פלסבו על התוצא העיקרי הייתה זהה ללא תלות ברמות CA125 (p=0.13) או כמשתנה רציף (p=0.75).
השינוי היחסי המתוקן לפלסבו ברמות CA-125 לאחר 12 חודשים עמד על 5.2%- (רווח בר-סמך 95% של 10.6%- עד 0.5%, p=0.07).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי CA-125 עשויות לנבא סיכון מוגבר לסיבוכים בחולי אי-ספיקת לב, כאשר התועלת של Dapagliflozin בחולים אלו לא הייתה תלויה ברמות האנטיגן.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!