אנוקספרין עדיף על הפרין לטיפול בחולי COVID-19 (מתוך Eclinicalmedicine)


מחקר שפורסם ב-Eclinicalmedicine בחן את ההבדל בתוצאים הקליניים בין אנוקספרין לבין הפרין לטיפול בהפרעות קרישה בחולי COVID-19. המחקר הראה שיעורים גבוהים יותר של תמותה בחולים שטופלו בהפרין בהשוואה לאנוקספרין.

הפרעות קרישה נמנות בין הסיבוכים העיקריים הקשורים למחלת ה-COVID-19. למרות שנוגדי קרישה כמו הפרין ואנוקספרין משמשים באופן רוטיני לטיפול בהפרעות קרישה הקשורות ל-COVID-19, ההבדלים בתוצאים הקליניים ביניהם טרם נחקרו.

מחקר זה בחן 1,113 חולים ממאגר המידע האלקטרוני שלMayo Clinic  (EHR) שהתקבלו לבית החולים עקב COVID-19 בין ה-4 באפריל 2020 ל-31 באוגוסט 2020. בקרב אוכלוסיית חולים זו, נבדקו חולים שקיבלו סוגים שונים של נוגדי קרישה, מתוכם 441 חולים טופלו בהפרין בלבד ו-166 טופלו באנוקספרין בלבד. התוצאים הקליניים במחקר נבדקו לאחר 28 יום וציון ההטיה שנבדק התבסס על ערפלנים פוטנציאליים, כמו: דמוגרפיה, תחלואה נלווית, אשפוז בטיפול נמרץ, מחלת כליה כרונית ורמות חמצון. חולים עם היסטוריה של פגיעה כלייתית חדה (AKI) וחולים שטופלו במספר סוגי נוגדי קרישה לא נכללו במחקר.

המחקר הראה כי בקרב חולי COVID-19 שטופלו בהפרין אבל לא בקרב חולים שטופלו באנוקספרין היו שיעורים גבוהים יותר של תמותה תוך 28 יום (יחס סיכון: 4.3; רווח בר סמך של 95%: [1.8, 10.2]; p-value: 8.5e−4, Benjamini Hochberg [BH] adjusted p-value: 2.1e−3), לאחר התאמה לערפלנים פוטנציאליים.

מחקר זה מדגיש את הצורך בהבנת המנגנון העומד בבסיס ההבדל בין התוצאים הקליניים של הטיפול באנוקספרין לעומת טיפול בהפרין.

למאמר ב- Eclinicalmedicine

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ירידה בסיכון להתפתחות Long COVID מתחילת המגפה (N Engl J Med)

    ירידה בסיכון להתפתחות Long COVID מתחילת המגפה (N Engl J Med)

    הסיכוי להתפתחות Long COVID פחת משמעותית מתחילת המגפה, ממצאים המספקים זיק של תקווה וסימן להתקדמות במאבק כנגד הנגיף, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. החוקרים כותבים כי הירידה הנ”ל נובעת מהפצת החיסונים ושינויים בנגיף עצמו. במקרים של Long COVID החולים סובלים מתסמינים לאורך חודשים או שנים לאחר הזיהום […]

  • אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology עולה כי 10% מהנשים שנדבקו בנגיף הקורונה בזמן הריון יפתחו Long COVID. החוקרים מאוניברסיטת יוטה בחנו את הרשומות הרפואיות של למעלה מ-1,500 נשים שחלו בקורונה בזמן הריון וניטרו את התסמינים עליהם דיווחו לאחר לפחות שישה חודשים מהזיהום. מדובר במחקר הראשון להערכת הסיכון להתפתחות Long COVID בנשים הרות. […]

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

  • הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי משנית לניתוח בריאטרי פוחת עם הזמן (Obesity Surgery)

    הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי משנית לניתוח בריאטרי פוחת עם הזמן (Obesity Surgery)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity Surgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למרות שניתוח בריאטרי מלווה בסיכון גבוה לתרומבואמבוליזם ורידי בחודש הראשון לאחר-ניתוח, הסיכון פוחת משמעותית עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ניתוח בריאטרי מלווה בעליה בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בטווח הקצר, כולל תסחיף ריאתי ופקקת ורידים עמוקים, אך לא ידוע אם […]

  • האם טיפול להפחתת שומנים בדם עשוי להפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי? (Eur Heart J)

    האם טיפול להפחתת שומנים בדם עשוי להפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי? (Eur Heart J)

    מתוצאות  מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Heart Journal עולה כי טיפול לאיזון פרופיל השומנים בדם עשוי להפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי, בעיקר עם טיפול משולב או בתכשירים בעצימות גבוהה. החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים הציעו כי טיפול בסטטינים עשוי להיות מלווה בסיכון מופחת לתרומבואמבוליזם ורידי. מטרתם במחקר הנוכחי הייתה לבחון את העדויות באשר להשפעה […]

  • חיסון כנגד COVID-19 לפני ובמהלך היריון אינו מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר-לידה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    חיסון כנגד COVID-19 לפני ובמהלך היריון אינו מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר-לידה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    חיסון כנגד נגיף SARS-CoV-2 לפני ובמהלך היריון אינו מלווה בעליה משמעותית בסיכון לתסמיני דיכאון לאחר-לידה, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association. במטרה לקבוע אם קיים קשר בין חיסון כנגד קורונה בזמן היריון ובין דיכאון לאחר-לידה, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 627 נשים הרות (גיל ממוצע של 33.8 שנים) ממאגר […]

  • דפוסי היענות ל-DOACs והסיכון לחזרת פקקת ורידים ולדימום משמעותי לאחר טיפול ממושך (Journal of Managed Care & Specialty Pharmacy)

    דפוסי היענות ל-DOACs והסיכון לחזרת פקקת ורידים ולדימום משמעותי לאחר טיפול ממושך (Journal of Managed Care & Specialty Pharmacy)

    פקקת ורידים, היא שם כולל לקבוצת מחלות, בהן פקקת ורידים עמוקים (DVT) ותסחיף ריאתי (PE), המשפיעה על כ-900,000 אנשים מדי שנה בארצות הברית, אחד עד שניים לכל 1,000 איש. כ-30% מהחולים עם פקקת ורידים חווים הישנות בתוך 10 שנים מהאירוע, והסיכון להישנות פקקת ורידים גבוה במיוחד במהלך 6 עד 12 החודשים שלאחר האירוע. בהשוואה לפקקת […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה