גריאטריה

היעילות והבטיחות של טיפול במשך שנה אחת בתנאי עולם אמיתי ב-Prasugrel ו-Ticagrelor בחולים עם תסמונת כלילית חדה (Br J Clin Pharmacol)


בכתב העת British Journal of Clinical Pharmacology פורסמו תוצאות מחקר חדש להערכת היעילות והבטיחות של טיפול ב- Prasugrel (אפיאנט) או Ticagrelor (ברילינטה) לאחר שנה אחת בחולים עם תסמונת כלילית חדה. הממצאים מעידים כי הטיפולים התרופתיים בחולים אלו הובילו להפחתת האירועים החריגים, בהשוואה לטיפול ב-Clopidogrel (פלויקס), לצד הפחתת שיעורי התמותה מכל-סיבה וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היעילות והבטיחות של מעכבי P2Y12 פומיים חדשים, כולל Prasugrel ו-Ticagrelor, אשר הדגימו יעילות גבוהה יותר מ-Clopidogrel במחקרים הקליניים המרכזיים של התרופות בחולים עם תסמונת כלילית חדה.

החוקרים אספו נתונים ממאגר ACHILLES וכן ממאגר חולים ששוחררו לאחר תסמונת כלילית חדה. הם בחנו את מאפייני הבסיס של החולים, הפרופיל הקליני והטיפול במהלך אשפוז בשל תסמונת כלילית חדה והשלימו השוואה עם הטיפולים השונים בעת השחרור מבית החולים. לאחר שנה אחת של מעקב, הם בחנו את שיעורי אירועים איסכמיים ואירועי דמם מג’ורי.

מבין 1,717 מטופלים, 1,294 חולים (75.4%) שוחררו לביתם עם טיפול במעכבי P2Y12 ללא טיפול נוגד-קרישה. התוויה לטיפול באחד ממעכבי P2Y12 החדשים תועדה ב-47% מהחולים.

חולים אשר טופלו ב-Clopidogrel היו מבוגרים יותר (גיל ממוצע של 49.1 לעומת 60.4 שנים, p<0.001) ועם שכיחות גבוהה יותר של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. מדדי GRACE ו-CRUSADE היו גבוהים יותר בקבוצת הטיפול ב-Clopidogrel, בהשוואה לקבוצת הטיפול ב- Prasugrel או Ticagrelor (p<0.001).

לאחר שנה אחת של מעקב, 64 חולים (5.0% בשנה) אובחנו עם אוטם לבבי חדש, 127 חולים (10% בשנה) אובחנו עם סיבוך קרדיווסקולארי מג’ורי ו-78 חולים (6.1% בשנה) הלכו לעולמם.

בקרב חולים שטופלו ב-Clopidogrel תועד שיעור שנתי גבוה יותר של תמותה קרדיווסקולארית, סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה מכל-סיבה (p<0.001 בכל המקרים), ללא הבדלים בשיעור אירועי דמם מג’ורי, בהשוואה לטיפול התרופתי ב- Prasugrel או Ticagrelor. לאחר ניתוח רב-משתני, הטיפול במעכבי P2Y12 פומיים חדשים נקשר בקשר בלתי-תלוי עם סיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 0.49, רווח בר-סמך 95% של 0.24-0.98, p=0.044) וסיכון מופחת לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (יחס סיכון של 0.64, רווח בר-סמך 95% של 0.41-0.98, p=0.044).

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול במעכבי P2Y12 פומיים חדשים בעת שחרור חולים עם תסמונת כלילית חדה לווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר ושיעורים נמוכים יותר של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לטיפול ב-Clopidogrel. מצד שני, לא תועדו הבדלים בין התרופות בסיכון לאירועי דמם. אעפ”י כן, Clopidogrel עדיין מהווה את הטיפול התרופתי הנפוץ מבין מעכבי P2Y12 בחולים עם תסמונת כלילית חדה, בפרט בקרב קשישים וחולים בסיכון גבוה.

Br J Clin Pharmacol. 2020

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה