במאמר שפורסם בכתב העת BMJ Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לתכשירים ממשפחת מעכבי VEGF (Vascular Endothelial Growth Factor) יש מספר יתרונות בטיפול במקרים של בצקת מקולארית משנית ל-CRVO (Central Retinal Vein Occlusion). מהנתונים עולה כי Aflibercept (אייליה) ו-Ranibizumab (לוסנטיס) הובילו לשיפור משמעותי, עם יתרון קל ל-Ranibizumab.
מטרת המחקר הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של טיפול במעכבי VEGF וקורטיקוסטרואידים בחולים עם בצקת מקולארית משנית ל-CRVO. לצורך כך, החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה, שכללה 11 מחקרים (2,060 משתתפים). השפעות הטיפול נקבעו על-פי שיעור החולים בהם תועד שיפור/אובדן של לפחות 15 אותיות, חדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר ועובי השכבה המרכזית של הרשתית. בטיחות הטיפול נבחנה על-פי שיעור האירועים החריגים, בפרט לחץ תוך-עיני מוגבר, קטרקט, דימום בזגוגית וקרע של הרשתית.
מהנתונים עולה כי לאחר שישה חודשים, Aflibercept ו-Ranibizumab היו יעילים יותר מטיפול דמה בשיפור של לפחות 15 אותיות. בקרב חולים עם אובדן של לפחות 15 אותיות, הטיפול ב-Ranibizumab הדגים שיפור משמעותי, בהשוואה ל-Dexamethasone. לאחר שישה חודשי טיפול, Aflibercept, Bevacizumab (אווסטין), או Ranibizumab הדגימו שיפור גדול יותר בחדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר, בהשוואה לטיפול דמה.
טיפול ב-Ranibizumab בזריקה לזגוגית הדגים ירידה גדולה יותר בעובי השכבה המרכזית של הרשתית, בהשוואה לטיפול דמה או Dexamethasone. הטיפול ב-Dexamethasone לווה בסיכון גבוה יותר ללחץ תוך-עיני מוגבר, בהשוואה ל-Aflibercept ו-Ranibizumab. הטיפול ב-Ranibizumab לווה בסיכון מוגבר לקטרקט, בהשוואה ל-Dexamethasone. הטיפול ב-Aflibercept לווה בשיעורי היארעות נמוכים יותר של דימום בזגוגית והטיפול ב-Ranibizumab לווה בשיעור נמוך יותר של קרע של הרשתית.
מניתוח סיכון-תועלת עלה כי הטיפול ב-Aflibercept הדגים יתרון קל, בהשוואה ל-Ranibizumab.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי מחקר זה עשויים לסייע לרופאים להתאים את הטיפול התרופתי בחולים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!