התועלת של טיפול תרומבוליטי במקרים של אירוע מוחי ביקיצה (N Engl J Med)

מתוצאות מחקר WAKE-UP שהוצגו במהלך הכנס הרביעי מטעם ה-European Stroke Organization Conference ופורסמו בו-זמנית בכתב העת New England Journal of Medicine, עולה כי במקרים של אירוע מוחי ביקיצה (Wake-Up Stroke) תתכן תועלת לטיפול תרומבוליטי. המחקר התבסס על טכנולוגיית MRI חדשה לזיהוי חולים עם היקף נזק קטן יותר לרקמת המוח, רמז לכך שהאירוע המוחי אירע סמוך יותר למועד הבדיקה. בחולים אלו, החוקרים מצאו כי טיפול תרומבוליטי ב-tPA (Tissue Plasminogen Activator) הוביל לעליה בסיכוי לתוצאה חיובית.

במחקר הרב-מרכזי חולקו באקראי חולים עם אירוע מוחי שמועד הופעתו אינו ידוע, לטיפול תוך-ורידי ב-Alteplase או פלסבו. כל החולים אובחנו עם אירוע מוחי איסכמי שניתן היה לזיהוי בבדיקת MRI DWI (Magnetic Resonance Imaging Diffusion-Weighted Imaging), אך ללא אות מוגבר בפרנכימה בבדיקת FLAIR (Fluid Attenuated Inversion Recovery), ממצאים המעידים על אירוע מוחי שאירע במהלך 4.5 השעות האחרונות. החוקרים לא כללו במחקר חולים שהיו מיועדים לתרומבקטומי.

התוצא העיקרי של המחקר היה תוצא חיובי, אשר הוגדר כמדד של 0 או 1 בסולם Modified Rankin Scale להערכת מוגבלות נוירולוגית. תוצא משני כלל את הסיכוי כי Alteplase יוביל למדדי mRS נמוכים יותר, בהשוואה לפלסבו.

המחקר הופסק מוקדם בשל הפסקת מימון לאחר גיוס 503 מבין 800 החולים הצפויים. מבין אלו, 254 חולים חולקו באקראי לטיפול ב-Alteplase ו-249 חולקו לפלסבו.

תוצא חיובי לאחר 90 ימים דווח ב-131 מבין 246 חולים (53.3%) בקבוצת ההתערבות וב-102 מבין 244 חולים (41.8% בקבוצת הפלסבו (יחס סיכויים מתוקן של 1.61). חציון מדד mRS לאחר 90 ימים עמד על 1 בקבוצת ההתערבות ועל 2 בקבוצת הפלסבו (יחס סיכויים משותף מתוקן של 1.62).

במהלך המחקר תועדו 10 מקרי תמותה בקבוצת הטיפול ב-Alteplase (4.1%) ו-3 מקרי תמותה בקבוצת הפלסבו (1.2%) (יחס סיכויים של 3.38, p=0.07). שיעור אירוע דמם תוך-גולגולתי תסמיני עמד על 2% בקבוצת ההתערבות ועל 0.4% בקבוצת הפלסבו (p=0.15).

החוקרים כותבים כי בחולים עם אירוע מוחי חד, שמועד הופעתו אינו ידוע, טיפול תוך-ורידי ב-Alteplase בהנחיית חוסר התאמה בין ממצאי בדיקת DWI ובדיקת FLAIR באזור האיסכמיה הוביל לאחר 90 ימים לתפקוד טוב יותר משמעותית, בהשוואה לפלסבו עם עליה מספרית באירועי דמם תוך-גולגולתי.

N Engl J Med. Published online May 16

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן