בקרב חולים בסיכון נמוך מאוד הנבדקים בחדרי מיון בחשד לתסחיף ריאתי, השימוש בקריטריונים לשלילת תסחיף ריאתי לא הביא לעליה באירועים תרומבואמבוליים במהלך שלושת החודשים הבאים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA.

קריטריוני השלילה של תסחיף ריאתי כוללים שמונה קריטריונים קליניים: ריוויון חמצן בדם עורקי של 94% ומטה, קצב לב של 100 פעימות לדקה ומעלה, גיל חולים של 50 ומעלה, נפיחות רגל חד-צדדית, כיח דמי, ניתוח או טראומה לאחרונה, תסחיף ריאתי או פקקת ורידים עמוקים בעבר וטיפול באסטרוגן אקסוגני.

המחקר כלל חולים עם חשד לתסחיף ריאתי שטופלו ב-14 חדרי מיון בצרפת, בהם הרופא המטפל קבע כי הסבירות לתסחיף ריאתי נמוכה מ-15%. החוקרים חילקו באקראי שבעה חדרי מיון להתבסס על קריטריוני השלילה (PERC או Pulmonary Embolism Rule-out Criteria) להערכת חולים במהלך שישה חודשים, עם תקופת ביניים בת חודשיים ולאחריה חזרה לטיפול סטנדרטי במשך שישה חודשים. שבעת חדרי המיון האחרים המשיכו בגישה הסטנדרטית במהלך ששת החודשים הראשונים, ולאחר תקופת ביניים בת חודשיים, התבססו על גישת PERC למשך שישה חודשים נוספים.

המחקר כלל 902 חולים בקבוצת הביקורת ו-847 חולים בקבוצת PERC; המחקר נערך בין אוגוסט 2015 ועד דצמבר 2016.

מבין החולים בקבוצת PERC, ב-459 חולים (48%) נרשם מדד אפסי (תוצא שלילי). במקרים אלו, המדד לבדו שימש לשלילת תסחיף ריאתי והחולים לא השלימו בדיקות נוספות. בחולים עם מדד PERC חיובי הושלם בירור סטנדרטי.

בסיכומו של דבר, 40 חולים (2%) אובחנו עם תסחיף ריאתי בביקור הראשוני; 14 חולים (1.5%) היו בקבוצת PERC, בהשוואה ל-26 חולים (2.7%) שהיו בקבוצת הביקורת. מבין 40 החולים עם אבחנת תסחיף ריאתי, 38 אובחנו לפי בדיקת CTA ואחד על-בסיס מיפוי ריאות. שישה מקרים שאובחנו בחדרי המיון היו תת-סגמנטליים.

במהלך המעקב, חולה אחד בקבוצת PERC אובחן עם אירוע תרומבואמבולי, שהוגדר כתוצא העיקרי של המחקר, כאשר לא תוארו מקרים דומים בקבוצת הביקורת.

התוצאים המשניים של המחקר כללו את שיעור החולים שהשלימו בדיקת CTA, שיעור האירועים החריגים על-רקע בדיקה זו שדרשו התערבות טיפולית בתוך 24 שעות, משך השהות בחדר מיון, שיעור האשפוזים או אשפוזים חוזרים לבית החולים, התחלת טיפול נוגד-קרישה, דימום חמור בחולים תחת נוגדי-קרישה ותמותה מכל-סיבה לאחר שלושה חודשים.

בסיכומו של דבר, 349 חולים (18%) השלימו בדיקת CTA, כאשר 39 מהם היו חיוביים לתסחיף ריאתי. הדיוק האבחנתי לאבחנת תסחיף ריאתי בחדר מיון עמד על 11% בשתי קבוצות הטיפול. עם זאת, באלו בקבוצת PERC תועד סיכוי נמוך יותר משמעותית להשלמת בדיקת CTA, בהשוואה לקבוצת הביקורת (13% לעומת 23%). הגישה שהתבססה על קריטריוני שלילת תסחיף ריאתי לוותה בירידה אבסולוטית של 8% בבדיקות CTA שליליות.

חציון משך האשפוז היה קצר יותר משמעותית בקבוצת PERC, בהשוואה לקבוצת הביקורת (4 שעות ו-36 דקות, לעומת 5 שעות ו-14 דקות). שיעור האשפוזים היה נמוך יותר בקבוצת PERC, בהשוואה לקבוצת הביקורת (13% לעומת 16%).

שיעורי התמותה מכל-סיבה לאחר שלושה חודשים לא היו שונים משמעותית בין קבוצת PERC (0.3%, שלושה חולים), בהשוואה לקבוצת הביקורת (0.2%, שני חולים). לא תועדו גם הבדלים משמעותיים בשיעור האשפוזים החוזרים לבתי חולים לאחר שלושה חודשים (4% לעומת 7%). החוקרים לא זיהו מקרים של דימום חמור או אירועים חריגים משמעותיים בעקבות בדיקת CTA.

JAMA. Published online February 13, 2018

לידיעה במדסקייפ