מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-ESC (European Society of Cardiology) עולות תוצאות חיוביות באשר לחידוש טיפול נוגד-קרישה פומי בחולי פרפור פרוזדורים לאחר דימום תוך-גולגולתי. מהנתונים עולה כי חלה ירידה ברורה בתמותה ומגמה לכיוון ירידה בשיעור אירועים מוחיים איסכמיים בחולים שחידשו טיפול נוגד-קרישה פומי, בהשוואה לחולים שלא חידשו את הטיפול התרופתי.
מדגם המחקר כלל 2,664 חולים ששרדו לפחות 14 ימים לאחר שחרור מבית החולים בעקבות דימום תוך-גולגולתי. מבין אלו, 1,458 חולים אובחנו עם אירוע מוחי המורגי ו-1,206 עם דימום תוך-גולגולתי לאחר חבלת ראש.
91% מהחולים נטלו טרם הדימום התוך-גולגולתי טיפול בקומדין או אנטגוניסט אחר לוויטמין D, 4% נטלו Dabigatran (פרדקסה), 3% נטלו Rivaroxaban (קסרלטו) ו-2% נטלו Apixaban (אליקוויס).
קרוב לשליש מהחולים חידשו את הטיפול נוגד הקרישה במהלך השנה הראשונה לאחר השחרור מבית החולים. החוקרים בחנו את החשיפה לטיפול נוגד-קרישה פומי כמשתנה תלוי-זמן, מאחר ובחלק מהחולים ייתכן ותועד אירוע עוד בטרם חידוש הטיפול.
החולים היו במעקב למשך 2.1 שנים, בממוצע, וניתוח סטטיסטי שימש להערכת תוצאים הקשורים בחידוש טיפול נוגד-קרישה פומי.
מהתוצאות עולה כי חידוש טיפול נוגד-קרישה פומי לווה בירידה כוללת בסיכון לתמותה מכל-סיבה, מגמה ברורה של ירידה באירועים איסכמיים, וללא עליה משמעותית בהישנות דימום תוך-גולגולתי. בעוד שבחולים לאחר אירוע מוחי המורגי תועדה מגמה של סיכון מוגבר להישנות דימום תוך-גולגולתי עם חידוש טיפול נוגד-קרישה, באלו לאחר דימום עקב חבלת ראש תועדו שיעורי הישנות דימום תוך-גולגולתי נמוכים משמעותית עם חידוש הטיפול.
ממצאים דומים עלו בניתוח סטטיסטי נוסף שכלל 599 חולים לאחר אירוע מוחי המורגי ו-530 חולים לאחר דימום תוך-גולגולתי עקב חבלת ראש.
מתוך כנס ה-ESC
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!