מה בין חוסר יציבות ובין מחלת כלי דם קטנים וליקוי קוגניטיבי? (Stroke)

מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת Stroke עולה קשר מובהק בין חוסר יכולת לעמוד על רגל אחת במשך 20 שניות ומעלה ובין מחלת כלי דם קטנים של המוח, בפרט אוטמים לקונארים ומיקרו-דימומים, בנבדקים בריאים. אי-יציבות תנוחתית זו מלווה גם בהידרדרות קוגניטיבית במטופלים בגיל העמידה עד קשישים.

מהממצאים עולה כי אי-יציבות תנוחתית הינה מרכיב חשוב בהערכה גריאטרית מקיפה, תהליך אבחנתי נרחב המתמקד בהערכת התשישות של מטופלים על-בסיס נתונים רפואיים, פסיכולוגיים ויכולות תפקודיות.

מדגם המחקר כלל 1,387 משתתפים בגיל העמידה עד קשישים, ללא מוגבלות גופנית, שהתגוררו בקהילה. כל המשתתפים לקחו חלק בתכנית מעקב רפואית בתקופה שבין פברואר 2006 ועד יוני 2013. החוקרים בחנו אי-יציבות תנוחתית באמצעות מבחני OLST (One-Leg Standing Time). עם עיניים פקוחות, הנבדקים הרימו רגל אחת לפרק זמן ארוך ככל שיכלו, עד 60 שניות.

החוקרים בחנו גם את היציבה של המשתתפים, באמצעות פלטה עם שלושה מתמרים מובנים לקביעת שינויים רגעיים במרכז הלחץ. הנבדקים שמרו על עמידה יציבה על הפלטה עם רגליים צמודות בזמן שצפו במטרה במרחק 200 סנטימטרים.

במהלך המחקר בוצעו בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית לזיהוי מחלת כלי דם קטנים של המוח, כולל אוטמים לקונארים, מיקרו-דימומים וסיגנל מוגבר סביב חדרים בבדיקות הדמיה בתהודה מגנטית.

להערכת ליקוי קוגניטיבי קל, החוקרים ערכו סדרת בדיקות שכללה ארבע משימות: מבחן זיכרון בן שלוש מילים להערכת זיכרון מיידי, מבחן אוריינטציה, הערכת תפיסה מרחבית ובדיקה להערכת זיכרון קצר טווח. הם גם בחנו את עובי שכבת אינטימה-מדיה, לחץ דם, יתר לחץ דם וסוכרת.

שכיחות OLST קצר, בפרט מתחת ל-20 שניות, עלתה עם מספר האוטמים הלקונארים, מספר המיקרו-דימומים ודרגת סיגנל מוגבר סביב החדרים. עם זאת, בעוד שהקשר בין OLST קצר ובין אוטם לקונארים ומיקרו-דימומים נותר מובהק לאחר תקנון למשתנים שונים, הקשר עם סיגנל מוגבר סביב החדרים לא נותר מובהק סטטיסטית.

החוקרים זיהו קורלציה לינארית משמעותית בין תוצאות OLST ומדדים להערכת יציבה. למרות שמדדים אלו היו שונים משמעותית על-בסיס נוכחות מחלת כלי דם קטנים של המוח בניתוח גס, הקשרים נעלמו בניתוח מתוקנן.

עוד זוהה קשר בין OLST קצר ובין הפרעה בתפקוד הקוגניטיבי, כאשר קשר זה נותר בלתי-תלוי בנוכחות מחלת כלי דם קטנים של המוח. מחקרים מצאו כי דמנציה מעלה את הסיכון לנפילות בקשישים, ככל הנראה עקב הפרעה בשיפוט, תפקוד מוטורי ויכולת לזהות ולהימנע מסכנות.

לאור ממצאי המחקר, החוקרים מסכמים וכותבים כי אי-יציבות הינה גורם נוסף המקחרת תפקיד בהיארעות המוגברת של נפילות בחולי דמנציה.

Stroke. Published online December 18, 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן