טיפול בדום נשימה בשינה בחולים עם אי-ספיקת לב מפחית אשפוזים חוזרים בתוך חודש (J Clin Sleep Med)

הפרעות נשימה בשינה לא-מאובחנות הן נפוצות בחולים המאושפזים עקב אי-ספיקת לב או בעיות לבביות אחרות ויש לחפש אחר הפרעות אלו באמצעות בדיקות שינה באשפוז בחולים עם סימנים להפרעות אלו, כך עולה מתוצאות מחקר פרוספקטיבי. עוד עולה מהנתונים כי טיפול במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) לאחר שחרור חולים עם עדות לדום נשימה בשינה מפחית את הסיכון לאשפוזים חוזרים בתוך שלושים ימים, לפחות באלו המקפידים על היענות מלאה לטיפול ב-CPAP.

באמצעות מוניטור שינה נייד, החוקרים זיהו הפרעות נשימה בשינה ב-79% מהחולים עם אי-ספיקת לב, הפרעות קצב או אוטם חד של שריר הלב, שלא אובחנו עם דום נשימה בשינה אך הדגימו תסמיני הפרעות נשימה בשינה, דוגמת נחירות. 19 החולים ששוחררו עם מכשיר CPAP עם היענות מלאה לטיפול, לא אושפזו בשנית בתוך חודש. זאת בהשוואה לשיעור אשפוזים חוזרים של 29% מבין 17 החולים ששוחררו לביתם עם המכשיר אך לא השתמשו בו. בקבוצת החולים שהשתמשו במכשיר ה-CPAP חלק מהזמן לא תועדו תוצאות הרבה יותר טובות.

החוקרים זיהו 109 חולים שאושפזו ביחידת טיפול לבבי עם תסמיני הפרעות נשימה בשינה. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 59 שנים, עם מדד מסת גוף ממוצע של 34; 62.5% היו גברים. מרבית החולים אובחנו עם אי-ספיקת לב (87.4%) או פרפור פרוזדורים (47.1%) ומעטים אושפזו מסיבות אחרות, דוגמת כאבי חזה או אוטם שריר הלב (7.7%).

הפרעת דום נשימה בשינה אובחנה לצד מיטת החולה, באמצעות מוניטור שינה נייד, כלומרף ללא מכשיר EEG וללא טכנאי שינה העוקב אחר החולה, בניגוד לבדיקת שינה קלאסית במהלכה החולה שוהה לילה במעבדת שינה.

ב-81 חולים תועד מדד אפניאה-היפופניאה של לפחות חמישה אירועים בשעה, עדות להפרעת נשימה בשינה. 50 מהחולים הללו שוחררו מבית החולים וקיבלו מכשיר CPAP עם התאמת מסיכת פנים. באשר ליתר 31 החולים, מרביתם סירבתו לטיפול או נדרשו לבדיקת שינה נרחבת יותר. החוקרים הצליחו לאסוף נתונים אודות השימוש במכשיר CPAP במהלך 30 ימים אודות 42 חולים: 19 חולים השתמשו במכשיר במשך 6.4 שעות בלילה, בממוצע, במהלך 28 לילות (היענות מלאה), 20 חולים השתמשו במכשיר במשך 5.3 שעות, בממוצע, במהלך 9 לילות (היענות חלקית) ושלושה חולים לא השתמשו במכשיר CPAP.

בקרב החולים עם היענות מלאה למכשיר CPAP לא תועדו אשפוזים חוזרים לבית החולים או פניות לחדרי מיון בשל בעיות לבביות במהלך 30 ימים משחרורם. עם זאת, 30% מאלו עם היענות חלקית לטיפול ו-29% מהחולים ללא היענות למכשיר CPAP שבו לחדרי המיון או אושפזו בשנית.

ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות דום נשימה בשינה בחולים מאושפזים עם מחלה לבבית, בעיקר אי-ספיקת לב ופרפור פרוזדורים, ואבחנה וטיפול במחלה עשויים לסייע בשיפור המצב הבריאותי של החולים.

J Clin Sleep Med 2014; 10:1051-1059

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן