במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, להשוואה בין התקני ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator) ובין התקני CRT-D (Cardiac Resynchronization Therapy-Defibrillator), מהן עולה כי בחולים מבוגרים עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל והארכת מקטע QRS, התקנן CRT-D לווה בסיכון נמוך יותר לתמותה ואשפוזים חוזרים.
מדובר במחקר עוקבה רטרוספקטיבי, שהתבסס על נתוני National Cardiovascular Data Registry ונתוני מדיקייר מ-780 בתי חולים בארצות הברית, בהם בוצעה השתלת התקני ICD והתקני CRT-D.
מדגם המחקר כלל 7,090 חולים בגילאי 65 שנים ומעלה, עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל (פחות מ-35%) והארכת מקטע QRS בתרשים אק”ג (120 מילי-שניות ומעלה), שעברו השתלת CRT-D או ICD בין 1 באפריל, 2006, ועד 31 בדצמבר, 2009.
התוצא העיקרי היה הסיכון לתמותה, אשפוזים חוזרים וסיבוכים הקשורים בהתקן במהלך שלוש שנים.
בהשוואה לטיפול בהתקני ICD, הטיפול ב-CRT-D לווה בסיכון נמוך יותר לתמותה (היארעות מצטברת של 25.7% לעומת 29.8%, עם יחס סיכון של 0.82), אשפוזים חוזרים מכל-סיבה (היארעות מצטברת של 68.6% לעומת 72.8%, יחס סיכון של 0.86), אשפוזים חוזרים עקב מחלות לב וכלי דם (היארעות מצטברת של 45% לעומת 52.4%, יחס סיכון של 0.80) ואשפוזים חוזרים עקב אי-ספיקת לב (היארעות מצטברת של 24.3% לעומת 29.4%, יחס סיכון של 0.78). השימוש בהתקני CRT-D לווה גם בסיכון מוגבר לזיהום הקשור בהתקן (היארעות מצטברת של 1.9% לעומת 1.0%, יחס סיכון מתוקן של 1.90). הסיכון המופחת לאשפוזים חוזרים עקב אי-ספיקת לב על-רקע CRT-D בהשוואה ל-ICD היה בולט במיוחד בחולים עם LBBB (Left Bundle Branch Block) או מקטע QRS של 150 מילי-שניות ומעלה ובנשים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי בחולים מבוגרים עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל והארכת מקטע QRS, ישנה העדפה להתקני CRT-D על התקני ICD, לאור סיכון נמוך יותר לתמותה ואשפוזים חוזרים.
Ann Intern Med. 2014;160(9):603-611
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!