שיעורי התמותה מכל-סיבה, אירועים מוחיים, או אוטם חוזר בקרב חולים ששוחררו מבתי חולים לאחר רה-וסקולריזציה בשל תסמונת כלילית חדה, הם הנמוכים ביותר בחולים הנוטלים טיפול נוגד-טסיות כפול (קלופידוגרל עם אספירין) למשך למעלה משישה חודשים, כך עולה מתוצאות סקירה חדשה של נתוני SWEDEHEART. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי, הבוחן את הנתונים בצורה שונה, הדגים גם שיעור נמוך יותר של אירועים איסכמיים בחולים שנטלו טיפול נוגד-טסיות כפול במשך למעלה משלושה חודשים, בהשוואה לטיפול במשך פחות משלושה חודשים.
ממצאי המחקר מספקים הצצה לאירועים בתנאי העולם האמיתי בקרב חלק מהחולים בסיכון הגבוה ביותר, הנוטלים תרופות אלו.
ההמלצות למשך טיפול נוגד-טסיות כפול לאחר תסמונת כלילית חדה מבוססות על נתוני קונצנזוס ולא נתונים קליניים. הסקירה הגדולה של משך הטיפול הכפול בנוגדי טסיות שונים לאחר תסמונת כלילית חדה תורמת להבנת משך הטיפול האופטימאלי, ומצביעה על תועלת עם טיפול ממושך יותר. חשוב מכך, התועלת של טיפול ממושך יותר הייתה מובהקת סטטיסטית רק בחולים לאחר רה-וסקולריזציה בשל האירוע הראשוני.
SWEDEHEART הוא מאגר ארצי של כל החולים שאושפזו בשל תסמונת כלילית חדה בשבדיה; הסקירה הנוכחית כללה 56,440 חולים לאחר תסמונת כלילית חדה, שאושפזו בין 2006-2010.
מרבית החולים שוחררו לביתם עם תומכנים, והשימוש בתומכנים מצופי-תרופה נע בין 4% מהתומכנים שנטלו טיפול נוגד-טסיות כפול למשך שלושה חודשים בלבד ועד 40% בחולים שנותרו תחת טיפול נוגד-טסיות כפול מעבר לשישה חודשים.
כאשר החוקרים בחנו את שיעורי התמותה, אירועים מוחיים ואוטמים לבביים חוזרים עם טיפול במשך שלושה חודשים, בהשוואה לטיפול במשך למעלה משלושה חודשים, הם מצאו כי טיפול נוגד-טסיות כפול ארוך יותר לווה בירידה של 16% בסיכון (p=0.0042) לאחר תקנון לערפלנים אפשריים. הבדל זה נותר מובהק סטטיסטית כאשר התמקדו רק בחולים שעברו רה-וסקולריזציה בעת האשפוז הראשוני. בסקירה להשוואת טיפול במשך שישה חודשים אל מול טיפול במשך למעלה משישה חודשים, יחס הסיכון המתוקן עמד על 0.75 (p=0.0155).
חשוב מכך, למרות ששיעור הדימומים היה גבוה יותר משמעותית בקרב חולים שנטלו טיפול נוגד-טסיות כפול למשך תקופה ארוכה יותר, מספר אירועי הדמם היה יחסית נמוך. בסקירה להערכת אירועים לכל 1,000 שנות-אדם תועדו 11 אירועי דמם בקרב מטופלים במשך למעלה משלושה חודשים, בהשוואה לשמונה מקרים עם טיפול במשך שלושה חודשים.
הסקירה לא בחנה משך טיפול נוגד-טסיות כפול של מעל 12 חודשים, מאחר ומדובר היה במספר קטן מאוד של חולים .
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהמחקר הנוכחי עולה כי טיפול נוגד-טסיות כפול במשך שישה חודשים, או פחות, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, אוטם לבבי חוזר ואירועים מוחיים בחולים לאחר רה-וסקולריזציה עקב תסמונת כלילית חדה בעת האשפוז הראשוני.
Eur Heart J 2013
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!