הפסקת טיפול ב-Dabigatran (פרדקסה) 24 שעות לפני אבלציה באמצעות צנתר כטיפול בפרפור פרוזדורים, והשבת הטיפול נוגד הקרישה ארבע שעות לאחר הפרוצדורה, בעלת בטיחות ויעילות דומים לטיפול בחולים בקומדין ללא-הפסקה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש.
בחולים המטופלים בפרדקסה, נראה כי ניתן להמשיך בבטחה באבלציה באמצעות גלי קול, כל עוד פרדקסה ניתנת בהתאם לפרוטוקול המפורט ומאשרים את היענות החולה לטיפול.
החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים שבחנו את נושא הטיפול בנוגדי-קרישה סביב הפרוצדורות עם פרדקסה, דיווחו על תוצאות פחות טובות בהשוואה לתוצאות הטיפול בחולים שנטלו קומדין ללא-הפרעה במהלך אבלציה של פרפור פרוזדורים, אך פרוטוקולים אלו השהו את הטיפול בפרדקסה למשך 12 שעות בלבד.
במחקר הנוכחי נכללו 191 חולים שעברו אבלציה בשל פרפור פרוזדורים (53% עם פרפור פרוזדורים התקפי ו-44% עם פרפור פרוזדורים ממושך) וקיבלו פרדקסה כטיפול נוגד-קרישה סביב הפעולה. חולים אלו התבקשו ליטול את מינון הבוקר של פרדקסה בלבד ביום שלפני הפרוצדורה ולוותר על המינון בערב והמינון בבוקר האבלציה. הטיפול הוחזר ארבע שעות לאחר השלמת הפרוצדורה. קבוצת ביקורת שכלל 572 חולים שטופלו בקומדין ללא-הפרעה, שמרה על ערכי INR בטווח 2.0-3.0 ביום האבלציה.
שכיחות סיבוכי דמם מג’ורי ומינורי עמדה על 2.1% ו-2.6%, בהתאמה, בקבוצת המטופלים בפרדקסה, ו-2.2% ו-3.3%, בהתאמה, בקבוצת הביקורת. ההבדל בין הטיפולים לא היה מובהק סטטיסטית. טמפונדה פריקרדיאלית תועדה בשני חולים (1.0%) שטופלו בפרדקסה ובשבעה חולים (1.2%) שטופלו בקומדין, עם הבדל לא-מובהק בין הקבוצות. כל החולים עם טמפונדה פריקרדיאלית החלימו בהצלחה.
החוקרים גם לא זיהו סיכון מוגבר לתרומבוס באוזנית הפרוזדור השמאלי לאחר הפסקת פרדקסה למשך 24 שעות לפני האבלציה. בקרב אלו שטופלו בקומדין, טיפול נלווה בקלופידוגרל, מדד CHA2DS2-VASc גבוה וערכי INR גבוהים יותר לוו בסיכון מוגבר לסיבוכי דמם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!