מחלת נמ”ג ניוון מקולרי גילי, או בשמה האחר AMD, שכיחה מאוד בקבוצת הגיל השלישי כ-20% מבני ה-65 ומעלה בארה”ב סובלים מהמחלה. המחלה הופכת שכיחה יותר עם הגיל, כאשר מעל גיל 65 יותר מ-35% מהאוכלוסייה תסבול מהמחלה. המחלה מהווה את הסיבה העיקרית לאיבוד ראייה בקרב אנשים מעל גיל 60 בעולם המערבי.

מחלת הנמ”ג גורמת לפגיעה במרכז הרשתית- אזור הנקרא מקולה אשר אחראי על פעילויות ראיה מדויקת כמו קריאה, כתיבה, זיהוי פרצופים, צפייה  בטלביזיה, נהיגה וכו’

עם השנים, נוצרים פגמים בשכבה החיצונית של הרשתית המאפשרים לכלי דם לא תקינים לפרוץ לתוך הרשתית תוך גרימת דימומים ודליפה של נוזלים אל תוך רקמת הרשתית. התוצאה היא הצטברות נוזל (בצקת) ברשתית, אשר משבש את הראייה.

בין גורמי הסיכון למחלה:

גיל – מהווה את גורם הסיכון הגדול ביותר

גנטיקה מדובר במחלה בעלת מרכיב תורשתי משמעותי

לחץ דם גבוה ומחלות לב הסובלים מהם נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלה.

תזונה עשירה בשומן רווי ודלה בירקות גם היא ידועה כמשפיעה על הסיכון לחלות.

הסובלים מהמחלה בשלביה הראשונים עשויים לחוות ירידה קלה בראיה בלבד. בהמשך עשויה להופיע מטמורפופסיה ( מצב בו הפצינט מביט על קו ישר ורואה אותו גלי או עקום) ובהמשך ירידה קשה בראיה עד כדי אי יכולת לקרוא ולזהות תווי פנים.

המחלה נחלקת לשני שלבים: נמ”ג יבש ונמ”ג רטוב.

המחלה בצורתה היבשה נחשבת לקלה יותר, וגורמת רק לירידה קלה בראייה. בשלב זה של המחלה מטרת הטיפול הינה האטת קצב התקדמותה ע”י נטילת קומפלקס ויטמינם ונוגדי חימצון.

כאשר המחלה הינה ‘רטובה’, חלה הדרדרות משמעותית ומהירה ללא טיפול, עד אבדן ראיה בתוך שבועות. כיום ההערכה היא כ-80% מהחולים סובלים מהמחלה בצורתה היבשה והיתר רטובה.

כיצד ניתן למנוע את הדרדרות המחלה?

אבחון וגילוי מוקדם מומלץ לכל אדם מעל גיל 50 להיבדק אצל רופא עיניים. חשיבות האבחון המוקדם היא מכרעת, כיוון שבעזרת מעקב וטיפול נכון ניתן למנוע את הידרדרות המחלה ולטפל מיידית אם ישנה ירידה בראייה.

טיפול בתוספי תזונה – הטיפול בשלב ה’יבש’ של המחלה מתמקד בנטילת תוספי תזונה. כך לדוגמא, מחקר שנעשה בארה”ב מצא כי נטילת קומפלקס של ויטמינים כמו ויטמין C, E, בטא קרוטן, אבץ ונחושת מפחיתים את הידרדרות המחלה בכ-25%. בנוסף, מחקרים חדשים הראו יעילות של תוספי מזון כדוגמת לוטאין ואומגה 3 במניעת הידרדרות המחלה.

תזונה נכונה לתזונה נכונה חשיבות גדולה במניעת המחלה. כך, מומלץ מאוד לאכול 3 פעמים בשבוע דגים העשירים באומגה 3, במיוחד סלמון וסרדינים. מזונות מומלצים נוספים הם ירקות עליים כמו תרד וברוקולי, העשירים בנוגדי חמצון.

טיפולים תרופתיים עד לפני כ 6 שנים, הטיפול המקובל במחלה היה טיפול פוטו-דינמי (“לייזר קר”)טיפול זה לווה בתופעות לוואי קשות, כיוון שהסב נזק משמעותי לרקמת המקולה ולכן גרם לנזק נוסף בראייה בקרב החולים.

כיום, ישנם מספר טיפולים לשלב הרטוב של המחלה. מדובר בתרופות המונעות צמיחת כלי דם פתולוגיים חדשים, מפחיתות את דליפת הנוזלים מכלי הדם ומקטינות את הסכנה של אובדן ראיה. טיפולים אלו, כדוגמאת ‘לוסנטיס’ ניתנים בהזרקה אל תוך העין בתדירות אשר נקבעת על פי מצבו הקליני של החולה. במטופלים הסובלים מנמ”ג רטוב, נמצא כי לוסנטיס מנעה אובדן ראייה משמעותי בכ-95% מהחולים. יתרה מכך, היא גרמה לשיפור בראייה בכ-40% מהמטופלים. מדובר בפריצת דרך חשובה בטיפול במחלה, שנחשבה עד לא מזמן לחשוכת מרפא. זו התרופה הראשונה שהוכחה גם כמשפרת את ראיית החולים, לעומת טיפולים קודמים, שהראו מניעת אובדן ראיה וייצוב ראיה בלבד. המחקרים הראו שתופעות הלוואי הן מועטות ושהתרופה בטוחה ויעילה. טיפול נוסף הקיים למחלה הינו האווסטין – זוהי למעשה המולקולה המורחבת של הלוסנטיס. אווסטין פותחה במקור כטיפול בסרטן המעי הגס, היא לא נחקרה בטיפול בעיניים אבל הותאמה לשימוש במחלת הנמ”ג מבלי לקבל את ההתוויה בצורה רשמית על ידי הרשויות. ההערכה כיום היא כי הטיפול בלוסנטיס מביא לחדירה טובה יותר של התרופה לעין. המחקר והטיפולים במחלה התקדמו מאוד בשנים האחרונות, כאשר הכוונה העתידית היא לנסות ולפתח גם תרופות הפועלות בשחרור מושהה של החומר הפעיל בעין כך שהחולים יוכלו לעבור את הטיפול לעתים רחוקות יותר.