בכתב העת British Journal of Cardiology מתפרסמות תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים הביא לתועלת הישרדותית טובה, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, בחולים עם היצרות של העורק הכלילי השמאלי הראשי, אם כי תוצאות הניתוח מושפעות מהמחלה של העורק הכלילי.
במאמרם מדווחים החוקרים על תוצאות מוקדמות ומאוחרות לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים בחולים עם היצרות של עורק כלילי שמאלי ראשי מוגן בעידן של עניין גובה בהכנסת תומכנים לעורק הכלילי השמאלי הראשי.
החוקרים זיהו כ-1,700 חולים שעברו ניתוח מעקפים בשל היצרות של העורק הכלילי השמאלי הראשי בין פברואר 1996 ועד דצמבר 2009, והשוו את המאפיינים הקליניים והתוצאות אל מול קבוצה שכלל למעלה מ-6,200 משתתפים עם מחלה שאינה מערבת את העורק הכלילי השמאלי. הם גם ערכו ניתוח לפי תתי-קבוצות של חולים עם עורק כלילי שמאלי ראשי מוגן ולא-מוגן.
מרבית המשתתפים במחקר עם מחלה של העורק הכלילי השמאלי הראשי היו גברים (82% לעומת 79%), בגיל ממוצע של 65.3 שנים (p<0.0001), לעיתים קרובות עם מקטע פליטה נמוך מ-50% (25.2% לעומת 23.9%, p=0.002) ונדרשו לניתוח דחוף/חירום (40% לעומת 24%, P<0.0001). בסה”כ, שיעורי התמותה הכוללים היו גבוהים יותר בחולים עם מחלה של העורק השמאלי הכלילי הראשי (2.7% לעומת 1.1%, P<0.0001), וחל שיפור עם המן (2.3% לעומת 0.8% בתקופה המאוחרת יותר). לא תועדו הבדלים בין חולים עם עורק כלילי שמאלי ראשי מוגן או לא מוגן (תמותה ניתוחית של 2.2 לעומת 2.8, P=0.54).
שיעורי ההישרדות המקבילים לאחר עשר שנים בחולים עם מחלה של העורק הכלילי השמאלי הראשי ובחולים עם מחלה שאינה מערבת את העורק השמאלי הראשי עמדו על 75% ו-79% (p=0.001). מניתוח רב-משתנים עלה כי היצרות של העורק הכלילי השמאלי הראשי הינה גורם מנבא לתמותה ניתוחית (יחס סיכויים של 2.05, p=0.002), אך לא גורם המשפיע על תמותה מאוחרת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לניתוח מעקפים תועלת הישרדותית בחולים עם היצרות של העורק הכלילי השמאלי הראשי, בין אם מוגן או לא-מוגן, אם כי התוצאות של הניתוחים מושפעות מהמחלה של העורק הכלילי השמאלי הראשי.
Br J Cardiol. 2012;19(3):134-138
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!